כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
 הגיע העת, (חלקית) להפרד פתחתי את הבלוג (הראשון והאחרון) בתחילת כיתה י', כאשר הפוסט הראשון שזכה לצאת לאור היה על הטיול השנתי שלנו (שלימים גם נמצא לנכון להמחק, אבל זה סיפור אחר). זה היה עבורי רגע די מרגש, ומאז לא הפסקתי לכתוב - ועד לפוסט הזה, פורסמו כאן עד כה 343 פוסטים (!). הנה עוד מעט, כשלושה חודשים, והבלוג יחגוג שלוש שנות קיום - ואני? אהיה כבר לקראת סופו של הקורס האזורי, להכנת השינשינים לפעילות שוטפת בביס"ש בשנת פעילות הקרובה (תשס"ח - איך לעזאזל מבטאים את זה?).
האמת, מבחינתי הבלוג הזה הוא מעיין מפעל חיים קטן, שדרכו שיחררתי את דעותי והגיגי לעולם בלי להתחשב כמעט כלפי אחרים. כאן יכולתי לקלל ולהשמיץ אנשים שפגעו בי, גופים שהבעתי את כעסי ושנאתי הרבה כלפיהם על פגיעתם בסביבה, ודברים אחרים שלא נראו לי תיקניים. סיפרתי כאן באריכות על חוויות שלי מתצפיות וטיולים שעשיתי, מאבקים סביבתיים שלקחתי בהם חלק לצד פעילויות בדגש סביבתי שהרמתי או לקחתי בהן חלק פעיל (הגינה האקולוגית ופרוייקט המיחזור בתיכון, מבצע הניקיון הישובי לאחר ל"ג בעומר, המיחזור נייר שעשיתי, נטיעות, הדרכת סל"תים קהילתיים ובחברה להגנת הטבע ...)
יש לי המון אהבה לפינה הזאת שטיפחתי ברשת, וזה בין המקומות היחידים בעולם שהושפעו מפרץ פרפקטציוניזם (הנדיר מאוד) שקיים אצלי - אבל הגיע העת להניח את הדברים בצד ולהוריד הילוך - ואולי גם להפסיק לגמרי. עם זאת, אני לא רוצה באמת לעזוב את הבלוג, כי המקום הזה יקר לי מדי והכרתי כאן אנשים נפלאים (עלעוֹל, טבע נאות, נֹעַם, תמי , הדס והרשימה עוד לא תמה כאן...), ומי יודע - אולי גם הצלחתי לעורר אנשים לחשוב כלפי דברים שלא נגעו אליהם ישירות קודם. אולי (?)
אני לא הולך לעזוב את הבלוג הזה לתמיד, לפחות לא לעת עתה, אבל אני רוצה להוציא כמה שיותר את המחשב מהחיים שלי ולהתנתק מהגישה המילולית בראש כלפי החוויות שאני עובר, בצורה של איך לתאר אותן מאוחר יותר - בין אם זה לבלוג, ובין אם זה למחברות שלי. זכרונות אוכל לכתוב תמיד, אבל להתרכז כולי רק באותה חוויה ספציפית - לצערי לא.
אולי אכתוב פעם בשבוע, אולי פעם בחודש, ואולי פעם בשנה - אבל מה שבטוח, זה שאני לא הולך לכתוב בתדירות הגבוה שכתבתי עד כה.
מחר יש בגרות אקוטופ (לקשקש לבוחנת חיצונית בע"פ על העבודת מחקר שלי, יהיה בסחטוקה :P ), וישר לאחר מכאן, דרכי תופנה צפונה לעבר צומת עמינדב בגליל (איפה החור הזה?!). אכן, יומיים עם הקומונה (המתגבשת) שלי ביחד עם הצוות הפועל בביס"ש כעת (מורות-חיילות, שינשינים והמד"ב הדרוזי (והמאגניב) שלנו!), זאת בהחלט יהיה ניקוי מכל הכאב ראש בזמן האחרון :)
אם מישהו סתם חפץ פתאום לספר לי על משהו, להתלונן, או לפטפט עימי - אז שירגיש חופשי ליצור קשר במייל [email protected] (או שישאיר סתם תגובה, ואני אראה את זה כבר מתישהו)
להתראות מחשב יקר, אתה גר אצלי בחדר כבר 5 שנים, ועתה הגיע העת להפרד ולמסור אותך לידי אחי הצוציק (אצלו בחדר גם נוח, אני מקווה).
נשתמע (מתישהו), שלכם - הסקוטי משדות-תמר.
| |
|