סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
 האחריות שבין המעיינות להרים
לאחר התארגנות די ארוכה שכל החברים הבריזו לי מטיול מעיינות בהרי ירושלים, החלטתי לבסוף להציע לחניך-שכן שיבוא איתי. בניגוד לרוב ילדי הארץ שסיימו כרגע כיתה ז', ומורחים ת'חופש עד לכיתה ח' בשיעמום וחוסר מעש, הוא ישר קפץ על ההצעה, ואפילו ביטל פעילויות אחרות שלו למען זה. לאחר מכן, הצעתי לאחותי ומשם גם ידיד שלה (שגם הוא שכן שלנו, וביחד איתה במש"צים) הצטרף אלינו.
מחר, אם הכל ידפוק כמתוכנן, נצא בשעה שש בבוקר מהבית, ונתפוס את הקו לירושלים לקראת שש וחצי. בצורה כזאת, גם נגיע מוקדם ונספיק עוד לנצל את השעות הקרירות של הבוקר, ובנוסף יותר חשוב זה שלא נירקב בפקקים של שער הגיא והכניסה לעיר. משם, ניקח את הקו לצומת אורה, ונרד בוואדי לעין לבן, ומשם נקיף את האורה ועמינדב ממערב, דרך עוד חמישה או שישה מעיינות.
יש לי חשש. בפעם הראשונה אני אקח קבוצת ילדים צעירים מימני (ומנקודת מבטי המפוקחת פתאום, אז אולי גם צעירים מדי). פתאום המרחק לבית-ג'לא נראה קרוב על המפה, ונקודה מעבר הדרומי לנחל רפאים שמציינת מחסום, נראת ברורה הרבה יותר.
אין לי כאן את הרכזים של חוגי סיירות שיעבירו לי תדריך, ואין איזה מאבטחים שאפשר להריץ דאחקות על חוסר היעילות שלהם במקרה רע שבאמת יהיה בהם צורך. גם מדריכים נוספים בעלי ניסיון שיהיה אפשר להתייעץ איתם לא יהיה לי, ואפילו לא איזה מישהו בוגר אחר שיוכל להיות לי לעזר.
עותק של המפה, ועליה מסומן תוואי המסלול שלנו אשאיר בבית ליתר ביטחון. בנוסף לזה, הסכין גילוף תיהיה צמודה אלי יותר מתמיד, ולו רק בשביל החיזוק הפסיכולוגי בכך, מעבר לעזרה הפיזית המעשית שהיא יכולה באמת לתת לי.
כשתיכנתתי את המסלול לי ולחבר'ה שלי, הרצתי בעיקר תסריטים בראש של הקפיצה למעיינות ועל הזיכרונות מטיולים קודמים שלנו. אבל מה עכשיו? התסריטים היחידים שרצים לי בראש, זה על מצבים שונים שנוכל להכלא אליהם, ופתרונות כמעט בידיונים שנאלץ להגיע אליהם, בשביל לצאת מהצרה.
המצב מסוכן כל כך, רק בגלל שאני חושב שהוא כזה. הסכנה האמיתית היא החשש מנישאת האחריות לבד, יותר מאשר המצב השפוי בשטח.
שבוע טוב, ולכו לטייל! ~
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
