סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
 כוחותינו חזרו בשלום (ואזלו אצלי במאגר)
הטיול עם החניך-שכן, אחות והידיד-שכן שלה עבר בשלום בצורה מספקת מינוס. האומנם הגענו לעין-לבן, והתאכזבנו מעין-אל-בלד (בריכה ממש יפה בתוך סבך, אבל יבשה לגמרי). הם הראו סימני שבירה ושביזות די מוקדם, ובכך נאלצתי לוותר על הממשך המאגניב, ולחתוך דרך עמינדב לכיוון צומת אורה.
אם הם יזכרו עוד כמה שנים משהו מהטיול הזה, אז זה יהיה כנראה הקרטיבים שאיזה קנו באיזה קיוסק קטן (ומעט מעופש, אבל זול) בכניסה למושב עמינדב - בהחלט היה שווה את הכמה גרושים האלה, אחרי העליה המעיקה עם הטירטורים מהם :)
ורגע! אפילו היה לנו בונוס אומנותי שאירגנתי (בעקבות הגיחה האחרונה לאזור). פגשתי שם שוב את הפקח, והוא זיהה אותי די מהר יחסית. משם עוד קצת "מה קורה?" ואהלן, ואז לביזנס האמיתי - יש שקים שנוכל לעזור לכם לנקות?
אז נכון שבהתחלה המבצע הזה לא היה יותר מדי אטרקטיבי לצוציקים, אבל בעזרת כוח השכנוע הבלתי מעורר שלי ("לא תקבלו אוכל, ואני אפתח לכם ת'צורה עם עליה הבאה!"), גם הם נרתמו למשימה - דהיינו.
(כן, כן, כן - אני יותר מדי שבוי בטיולים מסוג של הראש בחוגי הסיירות, ועדיין לא מספיק מאופס על הטיולי בטטה הרקובים מהסוג שאני הולך להדריך הרבה שנה הבאה. אבל יהיה טוב, מקווה - אבל עדיין באסה)
ממחר עד לשישי, חיי יעברו תחת שלטון קורס המד"מים (מדריך מתקדם) של סיירות. הפעם, אפילו זכינו לקבל את האירוח בביס"ש הר-הנגב, כך שצריך להיות מאגניב למדי, ולי רק נותר לקוות להפיק את המירב.
מקווה לחזור בחתיכה אחת, ולא בתור שאריות מחטיף של הנמרים שם (הלוואי לפגוש אחד!)
עייף, תשוש ובקושי כבר שומע -
עוד שבוע נשתמע
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
