כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
 חוזרים למקורות - כי אין כמו להדריך בגבעות בחיי, מעטים הדברים שיכולים להיות כה טובים עבורי, כמו להדריך בסל"ת (סיור ללא תשלום) של חוגי סיירות. עוד בשנה שעברה, תמיד שהיה סל"ת הרכזת של החוגים במודיעין כבר ידעה שתוך טלפון אחד, ואני מתייצב להדריך שם. זה משהו שפשוט נשאבים אליו, אם אתה ממש אוהב את זה - אתה מדריך עם חו"סניקים אחרים, שמטיול לטיול הקשר שלכם פשוט מתחזק (גם אם ככה בשטוף אתם לא בקשר), וגם להדריך משפחות שזה פשוט כיף, כי זה לא קבוצת ילדים מחורבנים ונוטפי הורמונים בכיתה ז' שהורסים לך הכל. איכשהוא דבר הסל"ת הזה פשוט התגלגל אלי, ולאחר בירור עם מי שהיה הרכז שלי בשנה שעברה, העסק התבהר. למרות שזה היה קצת מעליב שכולם קיבלו על זה הודעה במייל חוץ מימני (אני אשם שאני לא ממודיעין והסביבה?), הצלחתי לארגן הדרכה מאגניבה על צייד בלתי חוקי של דורבנים (נו, המכרסם עם ה- 40 סמ' המפורסמים, לא הלהקה.). מלא התלהבות, חזרתי מחברים אתמול - או למעשה היום? - בשתיים לפנות בוקר, והלכתי לישון בצורה כזאת או אחרת .. הצלחתי לגרד 6 שעות שינה תיקניות, וקמתי לעבר יום הדרכות. התארגנות אחרונה, והופ! קפיצה לאוטו ושוב את אותה נסיעה מוכרת עד לגבעת התיתורה במודיעין. להפתעתי הרבה, לא היה עומס על החניה באזור וחניתי ליד השביל שעולה לגבעה. נעלתי את הידית הילוכים, הוצאתי את התרמיל למדרכה ואז (!) או אז (!) התחוור לי לגלות, שהדרכה המאגניבה שלי על הדורבנים נשארה בבית. לחזור כבר אי אפשר, ומבואס התחלתי לעלות על גבעה, מנסה לחשוב על איזה דבר אני אוכל לאלתר עכשיו הדרכה מהירה. לבסוף, הגעתי לתחנת הדרכה של הרכזת שדי הופתעה לראות אותי צץ שם לפתע, לאור זה שלא הודעתי לאף אחד שאני מגיע. סיפרתי לה על ההדרכה האבודה, והצעתי שאדריך על סתווניות האחרונות לעונה שעוד נשארו קצת בין הסלעים. "אבל יש לנו כבר כמה שמדריכים על פרחים" היא השיבה, מנסה כבר מראש לכוון אותי לנושא שלה. אז אני יכול להדריך על אורן! "אבל יש פה רק אורן אחד" אני יכול לתפוס מהר עקרב, ולהעביר עליו תחנה! "יש כבר תחנה של החי מתחת לאבן. מה עם משהו על פרפרים? .. אתה איש הפרפרים שלנו!" אבל חוץ מכמה לבנינים לא היה איזה משהו שממש היה מה להגיד עליו, והדרכת פרפרים שלי, נשארה בביס"ש. הסתכלתי מסביב ובחנתי על מה אני אוכל להתחבר בקלות מסביב, ותוך רגע ירד לי האסימון - תגידי, מה עם קקטוסים? היכולת של לפתח תוך כמה דקות הדרכה קצרה על המצאי בשטח, זה משהו שפיתחתי בשנתיים שיצא לי להדריך בסיירות ובהדרכות הקהילתיות, ולשמחתי זה משהו שהולך לי גם יחסית בקלות. נכון שהוא קצת מקטרע לעומת הדרכה מושקעת מראש, אבל אם אתה מראה למודרכים שלך, שבאמת אכפת לך מהם, אז אפילו אם תדריך להם על הקרח שבמקפיא שלהם, תקבל מהם בחזרה הבעת תודה אמיתית, וזה באמת שווה את הכל. אם תבדקו מה הציוד הקבוע שיש למדריכים בחברה להגנת הטבע (ומדריכי ביס"ש בפרט), תגלו שמעבר למים ולכובע, לוח מחיק זה גם חלק מציוד שהולך איתם קומפלט לכל מקום - נו, ואז מה עושים? - פשוט מאוד! מציירים גוש קקי ולידו את האות י' עם איקס. משמאל לזה, מציירים מטוס ולידו את האות מ' עם איקס. עכשיו, מה קיבלנו? יפה מאוד, קקטוס! אחרי שהמשפחות פותרות את החידה הזאת, אתה מספר את הדברים המעניינים בצורה מעט סיפורית, עם קצת הצגה בשביל הילדים. אז נכון שבפעם הראשונה והשנייה, אתה שוכח פה ושם משהו שרצית להגיד, אבל אחר כך זה פשוט זורם לך כמו מים. הדרכתי, עשיתי אתחנתא לקפה וחזרתי לעוד סבב הדרכות. חלק מהפעמים המשפחות היו ציניות וקצת רקובות, אבל בכללי זכיתי לאותו אושר פשוט וחביב מהסיפוק האדיר הזה בלהדריך. אתה יכול לנתק לרגע אנשים מחיי היומיום שלהם, ולתת להם את האפשרות לשמוע על קקטוס שלמרות שגדל להם מתחת לאף, הם כ"כ רחוקים מימנו. בתור מדריך, בעצם מספר את הסיפור של אותו קקטוס בשטח לאנשים, ולך תדע? אולי אחד מאותם עשרות אנשים שהדרכת היום, פתאום יחליט שהסביבה הפתוחה חשובה לו מעבר לעוד פינת מנגל בחוץ עם המשפוחה. הדרכתי כמה שעות, עד שלבסוף קיפלתי את הבסטה והלכתי לבקר ידידה חו"סניקית מהתיכון שגם באה להדריך שם. לאחר שעזרנו קצת בדוכן כניסה, הלכנו לנגב טחינה עם קפה שחור, מתחת לעץ שיזף גדול ועתיק. דיברנו, אכלו ונפרדנו בברכת "שבת שלום" מאנשים שטיילו שם, אבל הסיפורים על התיכון ועל הטיולים האחרונים שהדריכה בסיירות, עשו לי געגוע לתקופה שלי שם.
שבוע ארוך ומעניין בפתחו, והעיקר? שיהיה אחלה ~
קקטוסים, עמוד דום! יא חו"סניק, מי אתה בכלל?!

| |
|