סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2008
 פציעה מעופפת מעל שדות
מלפני כמה ימים, ישבתי במשרד והוספתי את הערכים לטבלה הבלתי נגמרת של הניהול סיכונים. מספרים על גבי מספרים של דירוגי סכנה, נקודות ציון (נ.צ.) ותיאורים של פיצולי שבילים ונקודות סיכון. לפתע צלצול הסלולרי של המדריך השני, וכעבור כמה הנהוני הסכמה קיבלתי את העידכון שנמצא בז פצוע בצומת למטה. קפצתי ישר מוכן לעבר הדלת, והלכנו לעבר החניה.
חשבתי שאנחנו הולכים למצוא את מוקד העניין במורד הדרך, ליד הצומת, אבל הוא דווקא חיכה לנו בין ידו של הרכז הדרכה - בז שחור עיניים, בגודל של קופסת נעליים ממוצעת ועם כנף שמאל פצועה. הבטתי בו בפליאה, ביצור שתמיד הביט בי מלמעלה, ועוד רגע האחוז בו בדרך לוטרינר.
סיבת הפציעה לא הייתה ברורה, אבל דנו באפשרות שאולי איזה חתול או להקת עורבים עצבנית תקפה אותו (דבר שהפך למאוד נפוץ בשנים האחרונות, בעקבות גדילה חסרת פרופורציות של אוכלוסית העורבים). לקחתי אותו בין ידי, עטוף בחולצה ישנה ומשובצת שקיבלתי פעם מסבא. כך תחילה הוא הביט בי, ולאחר מכאן ניסה לנשוך פיסת חולצה במקורו המעוקל. החזקתי אותו, ונכנסתי לאוטו של המדריך השני ויצאנו בדרך למרכז הוטריני בקיבוץ הסמוך. בדרכנו לשם, ניגלו גבעות ירקרקות עם כתמי פריחה צהובים, של פרחים שפרחו טרם זמנם הביולוגי (וזה תודות למזג האוויר המג'נון על כל הראש, שחלף באזורנו בחודשים האחרונים). בכניסה לקיבוץ, עקבנו אחרי שלט חדש שניצב בין מבנים ישנים ומעט מוזנחים ובניהם מרחבי עשב ועצים - בדיוק סוג הישובים שאני אוהב, כמו המושבים הישנים באזור שמימנו באתי.
לצערנו הוטרינר לא היה בנמצא, ולאחר שיחה איתו, קיבלנו הוראה להניח אותו בתוך ארגז קרטון והוא יגיע לבדוק אותו עוד כשעה. אנחנו עשינו כדבריו והמשכנו לדרכנו .. שבמהלכה, גם קניתי לבסוף תרמיל חדש ונורמלי. אישית, מאוד לא אהבתי את הרגע הזה שבו נאלצתי למצוא מחליף לתרמיל שכה אהבתי ואסף בתוכו חוויות רבות ומשמעותיות עבורי. אבל פשוט לא הייתה ברירה כבר, אחרי שביום ראשון הלכתי איתו כקילומטר וחטפתי בסוף הדרך כאבי גב כמו שלא היו לי כבר הרבה זמן (אבל וחלילה מפני נטישה - בהחלט שיהיה לו עדיין מקום של כבוד ושימוש)
הבז המדובר, ודרישת שלום לו
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
