סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
 מתהלכים בפסגת המירון
הסופ"ש שלנו נחתם כאן בדגש שמירת טבע - אתמול בלילה הביאו לנו להרצאת ערב את אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע (איש קשיש וכריש  ), והיום בבוקר יצאנו להר מירון, בשביל לראות את הפעילות שנעשתה שם, ולדבר על נושאים שונים שקשורים לזה (וכמובן - גם סתם בשביל להתפנן בטיול עם שאריות אחרונות של שלג). בזמן שטיילנו, חלפנו גם על פני שתי נקודות ורודות, קטנטנות ונדירות לאין שיעור של רקפת יוונית (!!). בסך הכל היא פרח ממש קטנצ'יק, אבל זה פשוט מדהים לעמוד בגבוה של כ- 1200 מטר ולראות איך הדבר הזה צומח בין העננים.
את השישי-שבת הזה החלטתי לסגור עם חוגי הסיירות בחרמון - הטיול המסורתי בשלג. האמת, די חבל לי שבגלל זה אני לא מספיק להגיד שלום לסבא-סבתא ולהרגיש את הדשא ועלי הפקאן היבשים נגרסים לי בין האצבעות ברגלים, אבל לצערי זה המחיר שצריך לשלם עבור החרמון.
אני לא מרגיש צורך לחפש את השלג שם, כי אחרי שכבר היינו שבוע שעבר בסופת שלגים בצפת, הדחיפות להרגיש שלג בשנת שירות ירדה קצת מימני. אבל למשהו אחר אני מאוד משתוקק, וזה כמובן לראות את הגליל, מהצד של הגולן. אני לא חושב לרגע שאני באמת מכיר את הגליל, אבל בכללי כבר יש לי די הכרות איתו - ואולי דווקא בגלל זה, כל הכמיהה בלראות אותו מהצד ולא בתוכו. (וחוץ מזה, השנה בכלל לא הייתי בגולן !! )
לבסוף מפעת קוצר זמן - אני לא אספר על איך מצאנו מעיין שלא מסומן במפה, ועל איך סימנתי ריכוזי אירוסים ברכס נצרת, אבל מה שכן - אמצא לעצמי בידור בלהופיע באתר של החלה"ט - כאן ואפילו גם שם (ותראו מה כתבו בתיאור למטה .. ) 
אירוס הלבנון במופעו הטרום אביבי, בפורח בהר מירון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
