נמאס לי לחייך לאנשים ולנסות לרצות אותם.
נמאס לי לוודא שלכל אחד טוב באותו הרגע.
נמאס לי לחשוב כל הזמן לטובת האחרים,
נמאס לי להרגיש שאני חייבת ליזום הכל.
נמאס לי להרגיש שלאפחד לא איכפת.

נמאס לי מהשגרה המטורפת של הלימודים.
אני צריכה כבר את החופש המיוחל.

אם אתה היסטוריה, למה לעזאזל אתה ממשיך לרוץ לי בראש ללא הפסקה?

אילו רק יכלתי למחוק את כל המחשבות המטופשות האלו אחת ולתמיד.

מחר מתכונת ראשונה, בתולדות האומנות.
אני חושבת שאני הולכת להתפוצץ מרוב לחץ, אני חייבת לקבל ציון טוב אחרת כל ציון ההגשה שלי [מגן] יילך לטימיון וזה חבל...
ביום חמישי מתכונת בהיסטוריה; הסיבה שבגללה אני חייה מהיום על קפה.

ביום שישי סוף-סוף אהיה זכאית לתעודת זהות משלי.