קמתי עכשיו עם תחושה כל כך מחורבנת, היה לי מין סיוט בלילה שהוא נמצא לידי ואני מנסה לשכנע אותו שטוב איתי ובסוף הוא מקיא.

אני לא יודעת למה הוא תמיד נשאר לי בראש, כבר מכיתה ח' זה ממש הטריד אותי ולא נתן לי מנוחה.

אני ושנאן רוצות לתכנן חופש ספונטני, מאוד חכם.

אני רוצה לפגוש אותה ושתגיד לי את מה שאני כבר יודעת, סתם בשביל שאני אהיה בטוחה,

סתם כי אף לא באמת הפסקתי להיות תלויה בגורמי חוץ.

סתם, באמת שסתם.

אזרחות בכל הכח, מחר זה נגמר!