בימים של מלחמה בפתח בהם האנשים מחפשים מקלט ומסתור ודרכים להימלט מהארץ יש לי כבר דברים לומר:
אם הייתי צריכה ליהיות צמח או פרי כלשהו הייתי רוצה להיות סברס, יעני קקטוס, או צבר או איך שלא קוראים לזה. ולמה?
בעצם הסברס מייצג את מהותו של הישראלי המצוי, דוקר וחוצפן מבחוץ אבל מבפנים הוא חתיכת אדם מתוק וחמוד מאוד.
מתוקה אני כבר, אז רק צריך להוסיף קורט חציפות ואני סברס למופת!
אני בעצם רוצה ליהיות הישראלי למופת, לא הישראלי הזבל של היום, אחד בלי ערכים ועם אהבת בצע ורדיפה אחרי הכסף,
אני רוצה ליהיות הישראלי של פעם, לאהוב ולהוקיר את המדינה שלנו, לשרת אותה באהבה, לחרוש את המדינה עם זוג רגליים,
טרמיל על הגב וכובע רחב שוליים על הראש וללכת בשבילי המדינה המדהימה שלנו.
בעצם, זה החלום שלי, לגרום לשינוי בארץ, לחנך אתד דור העתיד שהמקום הכי טוב לחיות בו זה פה,
להישאר במדינה שלנו שנותנת לנו המון ולא לברוח מפה, כי אולי באמריקה ואנגליה זה מגניב לגור אבל רק פה תוכל להרגיש רצוי ולא דחוי.
החלום הציוני אולי נמוג מפאת חוסר אהבה למדנה של אנשים אחרים, אבל הוא עדיים קיים באנשים, באנשים שרוצים להביא שינוי למדינה,
לאזרחים, כי להיות ציוני זה לא בושה ! זה גאווה! אנשים נלחמים על המדינה שלנו, מזיעים, דמם נשפך במלחמות אין-ספור ואל לנו לבוז להם !
אל לנו לשבת בחיבוק ידיים, עלינו להוקיר אותם ולעזור להם ! עלינו לדעת שיש לנו ארץ אחת והיא ארץ ישראל, ואף אחד, אף אחד בעולם
לא יצליח להזיז אותנו מפה, כי נישאר פה לעד!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
