שלום : )
הבאתי לכם את פרק 1 ועיצוב חדש : )
לפרק :
" היילי ! אמה ! מישל ! " שמעתי את קולו הצרוד של מנהל - הקרקס , מיד היתייצבנו במהירות מול ג'ון .
" אוקיי , בנות , כולם כבר הלכו להיתלבש ולהיתארגן למופע , הוא מתחיל עוד עשר דקות אז אני מציע שתתחילו להיתלבש ולהיתארגן " סיכם ג'ון בקצרה .
הלכנו לכיוון חדר ההלבשה המשותף של שנינו ממלמלות בדרך שצריך להיתארגן מהר ושיש רק עשר דקות .
" היילי .. איפה חצאית הטוטו שלי ? " שאלתי את היילי מגששת אחר החצאית "אממ .. אני חושבת שפה .. " מילמלה היילי מניחה את השפתון הורוד שלה מתחילה לחפש ביחד איתי " הינה ! " צעקה אליי בגאווה והושיטה לי את החצאית הורודה "תודה " חייכתי לעברה מתחילה להיתלבש .
אז קצת עליי ,
קוראים לי מישל ז'אוון , אני מצרפת , אני אקרובטית , ג'ון מנהל הקרקס ראה אותי מיתאמנת בחוץ מול קהל מצומצם והיתלהב מאוד מכישורי ,
לאחר מיכן לקח אותי לקירקסו הגרמני כמובן בהסכמת הוריי , ועוד משהו , אני מאומצת . הוריי בהתחלה היתנגדו מעט אך ראו כמה רציתי להיצטרף
אז הסכימו . לקח לי זמן לילמוד את שפת הקרקס [ גרמנית ] אך כעבור חודש כבר ידעתי הכל בעל - פה ולפעמים אפילו תיקנתי את חברותיי .
" מישל ! את עולה עוד דקה ! " שמעתי צעקה והיתעוררתי מחלומותיי שמה לב שאני לבדי בחדר - ההלבשה . היתקדמתי למאחורי הווילון ששימש כהסוואה למאחורי - הקלעים " מישל ! עוד 20 שניות ! " שמעתי את אותה הצעקה שוב וסידרתי מעט את החצאית שלי בלחץ . [ לבשתי את זה - עיצוב שלי - ]
"קבלו את האקרובטית מספר 1 שלנו ! מי...של !!!!!!!!!!!!!!!!! " צעק ג'ון והלך אל מאחורי הקלעים , יצאתי לבמה מתחילה בכמה תרגילים פשוטים ולאחר מיכן עברתי לתרגילים מאוד קשים שהקהל מאוד התפעל מהם , לפתע האורות נכבו .
צעקת הפתעה נפלטה מפי הקהל ולאחר כמה שניות האור חזר ואני כבר מצאתי את עצמי הולכת על חבל דק ומאוד גבוה , למעטה נשארה רצפת עץ ללא רשת המסכנת אותי עוד יותר , עברתי את כל החבל מגיע לקצהו ומיד היתהפכתי וניטלתי על החבל מקפצת מדי פעם מצד לצד מראה תרגילים מסובכים ומרהיבים . גל מחיאות כפיים סוערות ושריקות מילאו את החדר בהיתלהבות ואני רק חייכתי והתכופפתי לאות סיום ותודה , כמה ורדים ניזרקו לבמה , אספתי את כולם בחיוך וצעקתי " תודה רבה ! " .
"כל הכבוד ! אני מאוד גאה בך מישל ! בחיים לא תאכזבי אותי " חייך ג'ון ומחה כפיים בהתרגשות וחיבק אותי חיבוק אבהי , שהיה מזכיר לי את אבי .
"תודה ג'ון .. " צחקקתי במזויפות והלכתי בעצב לכיוון היציאה , היתיישבתי במקום די גלוי אך לא דאגתי כי ידעתי שכולם עדיין באוהל הקרקס ' אמא .. אבא .. גילי ... ' חשבתי על משפחתי באהבה והרגשת געגועים חמה עטפה אותי וסחפה אותי לזיכרונות עמוקים .
ת . פלאשבק :
"מישל ? בואי לסלון בבקשה " קראה לי אמי , ירדתי לסלון במהירות וראיתי את אמי ואבי על הספה "איפה גילי ? " שאלתי את אמי "אצל נסטיה .. " אמר אבי והרצין את פניו "מתוקה יש משהו שאנחנו צריכים לספר לך "כן ? " שאלתי "אולי כדי שתשבי .. " הציע לי אבי מותח אותי עוד יותר , התיישבתי במהירות לא מייחסת חשיבות לכפכף שנפל מרגלי "מתוקה תרימי בבקשה את הכפכף .. " אמי המשיכה למתוח אותי "נו אמא .. מה רציתם לספר לי ? " שאלתי אותה בסקרנות " אולי את רוצה תה ? יש על השיש במטבח והוא נורא טעים . קנינו אותו אתמול ואמא של נסטיה המליצ..." המשיכה למתוח אותי לא מתייחסת לשאלתי " אמא ! " קטעתי אותה בצעקה " מה רציתם להגיד לי ? ! " שאלתי במעט כעס ועצבנות "טוב מישל את ... " התחיל אבי להגיד ועצר לרגע " את בטוחה שאת לא רוצה תה ? " שאל אותי בשנית " אני לא - רוצה - תה !! " צעקתי בחזקה " מה רציתם להגיד לי ? ! תפסיקו למתוח את זה !!! " צעקתי והוריי נאנחו "טוב .. את .. " אבי אמר ופסק לרגע אך אמי המשיכה אותו נענת לבקשתי "מאומצת" " מה ? " שאלתי בהלם והורי הרכינו את ראשם " אתם יודעים מה ? " התחלתי להגיד והוריי הרימו את ראשם במעט תחינה "לא אכפת לי .. לדעתי אתם ההורים הכי טובים בעולם ולא יכלתי לבקש טובים יותר ! אתם לקחתם אותי ולא השארתם אותי בבית היתומים שכניראה הייתי בו ! נתתם את כל כולכם בי ואני מודה לכם על כך ! " חייכתי לעברם ומיד זיהיתי את חיוכם הקורן ומלא התיקווה שהיתפרס על פניהם "או חמודה שלי .. " אמי נאנחה ושניהם משכו אותי לחיבוק חם ואוהב .
ס . פלאשבאק :
עד היום אני מעריצה אותם על אומצם ואחריותם ואני מיתגעגעת אליהם ואל אחותי גילי בכל ליבי .
ת . פלאשבאק :
משכתי את הדובי הלבן מידי של גילי וצעקתי " דיי ! גילי זה שלי ! " צעקתי " אז מה .. אני גם רוצה לשחק בו ! " צעקה גילי ונלחמה על הדוב הלבן בכעס "יש לך צעצועים משלך ! " צעקתי ומשכתי את הדוב שלי "אז בואי נעשה החלפות " הציע גילי ממשיכה לריב על הדובי "אוקיי ! אני רוצה את הברבי החומה שלך ! " חייכתי ולקחתי את הדוב לחכי "לא ! לא את קלואי ! " שילווה גילי את ידיה בכעס "רק להיום .. " היתחננתי כלפיה " אוקיי .. " חייכה לעברי והלכה להביא את הבובה "בבקשה " חזרה אליי בחיוך והביאה לי את הבובה " בבקשה " חזרתי אחר פעולתה והבאתי לה את הדובי "בואי יותר לא נריב ככה ? " שאלה אותי גילי " טוב , מבטיחה " אמרתי לה " מבטיחה " חזרה אחרי , היתחבקנו באהבה .
ס . פלאשבאק
היתרגשות חמימה הציפה את גופי במחשבותיי על גילי והוריי ' מתי כבר ניתראה ? ' חשבתי לעצמי ומחיתי דימעה שניקטע בדרכה בלחיי "היית ניפלאה " שמעתי קול של גבר לא מוכר אך מעריץ מעט "תודה רבה " השבתי והרמתי את מבטי , לפניי ניגלה נער בגילי , שחור שיער , לבוש בבגדים צמודים ושרשראות שחורות "מה קרה ? " שאל אותי והתיישב לידי " כלום סתם .. געגועים " חייכתי לעברו חיוך מאולץ "מכיר את ההרגשה .. גם אני ככה .. " חייך לעברי והבטתי בו מעט מבולבלת "אני זמר " חייך והנהנתי בהבנה "בלהקת טוקיו הוטל , מכירה ? " המשיך בשאלה " אממ .. לא חושבת " אמרתי נבוכה מעט "לא נורא" אמר לי בחיוך "מישל ! את באה ? " לפתע שמעתי את קולה של היילי "כן כן אני כבר באה " חייכתי והיא הלכה , היתכוונתי לקום אך קולו הנעים של הנער קטע אותי "אפשר את המספר שלך ? " שאל נבוך מעט "אממ ... בסדר " חייכתי הא הושיט לי את הטלפון ושמרתי את מספרי באנשי הקשר "אממ את יכולה להיצתלם ? " שאל אותי וצחקתי מעט , הרמתי את הטלפון לעמלה והיצתלמתי מכניסה את התמונה לאיש הקשר שלי 'מישל =) ' שמרתי את מיספרי ורצתי לכיוון אוהל הקרקס לא שוחכת לנשק את לכיו של ביל לסימן עזיבתי וצעקתי "ביי " , רצתי לכיוון הכניסה . ביל נישאר שם עומד מספר דקות מלטף את לכיו בעדינות " ביי .. " מילמל בחולמניות ולאחר שהבין מה שהוא עושה הוא רץ לדרכו מחויך .
איך ?
מקווה שאהבתם 3 >
תגיבו : ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TH Stories || טלוש 3>
