זהות אישית לא תוכל להתפתח בכל קבוצה (3) (2). הקבוצה צריכה למלא תנאים מסוימים: הפרט הנתון ללחצים שונים ובעוצמה שונה במשפחה בחברה בעבודה ולפעמים מספר לחצים מופעלים כליו בו זמנית. הילד נתון להשפעות הלחצים של קבוצת הילדים או של המשפחה הקרובה, אך שלא כמבוגר, הוא אינו תמיד מודע ולכן גם אינו מבין שהוא נתון תחת השפעת הלחץ ולתוצאותיה על התנהגותו.
תחושת לחץ מפירה את שווי המשקל של האדם המחפש לחזור לאיזון. כאשר אנו מנסים לחזור לאיזון אנו משתמשים בגורמים מתחום ההתמודדדות החיובית – שליטה, יכולת לצפות לעתיד על סמך ניסיון העבר ובגורמים נפשיים לשיכוך הלחץ – חשיבה חיובית, העלאת זיכרונות נעימים, תקשורת בין אישית, אמונה, תקווה וחיפוש משמעות. חוסר הנסיון וכלים דלים של הילד לחזות את תוצאות מעשיהם לטווח הארוך והתסכול הנובע מכך יתבטא אצלו בקושי להביע את עצמו ובגלל אוצר המילים והסמלים השונים מזה של האדם המבוגר עלולה להיגרם אצל הילד הדדיות שלילית בתחושת חוסר התקווה.
תחושות אלה עלול הילד לגרור עמו לחברת הילדים. בעיות בהישגיו הלימודיים ובעיות משפחתיות כדחייה, בעיות כלכליות או חוסר הקשבה במשפחה עלולות להביא להתנהגות תוקפנית או לחילופין אפאטית בחברה. פרט המחפש לעצמו הקשבה בקבוצה חברתית צריך להיות מודע לאפשרות ששאיפותיו באותה מסגרת לא תמיד יבואו לידי מיצוי, עליו לדעת לעתים לוותר (קונפורמיזם) על מנת שיוכל להישאר חלק מהקבוצה, הוא אך יחד עם זאת הלחץ הקבוצתי נחוץ לקבוצה, כי הוא עשוי לתרום לגיבושה.
על מנת שקבוצה תוכל לתפקד ולהשיג מטרות שהציבה לעצמה היא זקוקה לתחושת החירות, זהו תנאי הכרחי להתפתחות הלך מחשבה דמוקראטי. לשם כך כמחנכים מוטל עלינו למתן ככל האפשר את הלחץ הקבוצתי ,לעקוף אותו. ללא תחושהת החירות ספק רב אם תוכל להתפתח יצירתיות.
נכיר במושג 'טיפוסים', הפרטים המרכיבים את הקבוצה: התוקפן והאפאטי המאוזן והמנהיג: קבוצה מקיימת נורמות המתייחסות ליחידים בתוכה ויוצרת הבדלים ביניהם (4, ע 63) ניתן לקרוא להן גם "ציפיות תפקיד", נורמות אלה קובעות ש'ליצן' הכיתה יצחיק וישתולל, שהתלמיד ה'טוב' צריך להכין שיעורי בית ולתת להעתיק ש'המנהיג' יחליט מה מתכוננים לעשות בטיול וכך הלאה. טיפוסים נוספים המרכיבים קבוצה ומוצאים בה את הסולם ההירארכי בתוכה הם הילד ה'תלותי' 'התוקפן' 'האדיש' והביישן. טיפוסים אלה המוגדרים כאן רק באינטראקציה קבוצית ולא אישית. גורמים רבים במישור האישי ( הביתי, המשפחתי) יביאו לתפקודו של הפרט כפי שהוא מתפקד בתוך הקבוצה, קיימת אפשרות שבקבוצות שונות תתבטא אישיותו של אותו פרט בתפקידים שונים.
הפרט עלול למצוא את סילומו החברתי מחוץ לקבוצה לפי המטען החינוכי והריגשי אותו הוא גורר עימו מתוכה. טיפוס תלותי 'בצורה הקלה של התלות' (10, ע' 142) מעורר אצלנו את התחושה שהוא מעדיף להיות מודרך ומוגן. ככל שאדם יהיה תלוי בזולת יקשה עליו לבטא באופן חופשי את מחשבותיו רדשותיו ותחושותיו. הוא יצפה לקבל את כל מה שהוא רוצה מן החיים מיד בעל הכוח במקום להשיגם בכוחות עצמו. הטיפוס התוקפן או הביישן (הביישן הוא בעצם היפוכו של התוקפן ומפנה את תוקפנותו פנימה, כלפי עצמו) יפגע בסביבתו בצורה אגרסיבית מילולית, או פיזית.
ההתנהגות תוקפנית היא תוצאה של תסכול מתמשך עקב מצב לחץ שנכפה על הילד בתנאים שאינם בשליטתו ואין באפשרותו לשנותם. התוקפן מפעיל בעצם מנגנון הגנה שנקרא 'התקה' - מנגנון שבו התוקפנות שלו מוסטת על אדם ילד או חפץ והוא משחרר בכך אגרסיות. התוקפן עלול אז להתפרץ על אדם שלא גרם לו לאגרסיות. התנהגות אפאטית \ אדישה אצל ילד עלולה להיווצר אצלו כתוצאה של בעיות משפחתיות או חברתיות שעלולות לגרום לו לתחושת חוסר אמון ביכולתו לשנות דברים, לשלוט בגורלו ולגרום לו גם לתחושות אשמה, חוסר ביטחון חריף עד כדי חוסר יכולת לפעול ולאותת לעזרה.
טיפוס ה'מנהיג' רעב לכוח סמכותי ובקבוצות בהן פועל מנהיג כזה גואה תוקפנות
- 3 - ...\12
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
