נעמי שמר - שירת העשבים - שירונט

שתיית יין {לבן}

נרים כוס ראשונה לכל המסובים להגשמת החלום הציוני למולדת ולמשפחה.

הרעיון לכנס את החברים שמביאים אתם את טעם הילדות והנעורים יש בו יותר מרמז של רצון להתחבר לשורשיות של ילדותינו וכל מה שבתוכה, משחקים, לימודים, מזמורים, ובעיקר משפחה וכל שאר החוויות שחווינו ושעצבו את אישיותנו. ככל שהעץ יהיה מושרש יותר באדמה הוא מפתח ענפים חדשים שהופכים לחלק מהתגלמותו.

כמו העץ גם אנחנו צירפנו חברים חדשים שבמהלך הזמן הפכו לחלק טבעי מנוף תבנתינו.

האגדה מספרת שלידה דומה לעלייה ברכבת החיים. באמצעותה פוגשים את הורינו ומאמינים שהם ילוו אותנו לנצח, אולם לצערנו הם יורדים באחת התחנות, מותירים רק את שורשיהם ומשאירים אותנו להמשיך לבד במסע הדרך. בתחנות שונות בחיים אנשים חדשים עולים לרכבת: חלקם ממשפחתנו כמו אחים, אחיות, דודים, דודות וחלקם מבית ספר ומהעבודה. אנשים חדשים שהופכים לחברים וידידים, אשר אף הם עוזבים ויורדים בתחנות שונות ומשאירים לנו זיכרונות שונים. לפעמים מפתיע וגם עצוב להיזכר שאנשים שאהבנו מאוד עוברים לשבת בקרון אחר, וכשמחפשים אותם מגלים שהקרון תפוס. אולם אין להתייאש ננסה להכיר ולהבין את שכנינו החדשים למסע. בוודאי נמצא את הטוב בכל אחד מהם. אולי נזדקק אחד לשני ונוכל לעזור במידת האפשר. איש לא יודע מתי ירדו האנשים החדשים מהרכבת והיכן תהיה התחנה הסופית. ולכן ננסה להנעים את הנסיעה הזו עם כל השורשים שהבאנו עם כל החוויות שהשארנו.

רכבת החיים שלנו נעצרת היום במושב עולש אצל משפחת מור בערב טו בשבט כדי לאסוף חברים וותיקים וחדשים ולאפשר לנו לעורר זיכרונות נעימים, "להתמנגל" עם אנשים חדשים ולהמשיך לנסוע. נסיעה טובה!

{הזדמנות להודות למשפחת מור על האירוח הנפלא}

YouTube -אאריק איינשטיין - שיר השיירה

מלשונ  

  טו בשבט מסמל התחלה של צמיחה חדשה.

וכמו שנאמר שמתחילתו של העולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה.

"ויטע ה' אלוהים גן עדן מקדם"

גם המעשה הראשון שעשה נוח בסיום המבול הוא לנטוע כרם באדמת מולדתו.

לצד האהבה לטבע ולמולדת מסמל טו בשבט את השורשיות שלוקחת אותנו לאמא לאבא לשולחן שבת, למה שהיינו ולמה שאנחנו.

השיר הבא ייקח אותנו לזרועותיהם של הורינו ולכל מי ששתל זיכרונות במרחב נשמתנו.

יגאל בשן - לקראת שבת - שירונט 

לך דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה, ואבא מסלסל קולו בשירי שבת, דרור יקרא לבן עם בת

לאמור להם הקב"ה לישראל:

אעפ"י שתמצאו אותה מלאה מכל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא היו זהירים בנטיעות, כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם."

אנו למדים מכך שיש להמשיך את השושלת ולהוריש אותה לילדינו ולבאים אחרינו.זו הזדמנות נהדרת להרים כוסית לכל אהובינו שחגגו לא מזמן את יום הולדתם או יחגגו בקרוב ולקשור את יום הולדתם ליום טו בשבט כדי שתחל בהם התחלה חדשה לצמיחה ופריחה. כל אחד בתחומו ובעיסוקו ובעיקר בחיק המשפחה והזוגיות.

עממי - כי תבואו אל הארץ - שירונט 

למה זכו אילנות לראש השנה המיוחד לעצמם?

האגדה מספרת: ראו האילנות כי ניתן ראש השנה לבני אדם, באו ואמרו: כתוב בתורה " כי האדם עץ השדה" כלומר נמשל האדם לעץ ועץ לשדה, ואם כך יש לאדם ראש השנה, אף עץ ראוי שיהיה לו ראש השנה.

YouTube - שלום חנוך - עץ השדה 

האילן הגדול ניטע בירושלים בירת ישראל במקום שהוא כיום כנסת ישראל בשנת תש"ט. ד"ר חיים ויצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל הכריז בפתיחת מושבה הראשון של הכנסת וכך אמר:

"ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל הראשונה בימינו בעיר הנצחית ירושלים. "

בארץ אהבתי השֱקִד פורח עץ התפוח

במאה ה- 17 נהגו מקובלי צפת לערוך מעין סדר טו בשבט על משקל ליל הסדר.

הסדר נערך ליד שולחנות מכוסים בזמורות והדסים, פרחים וצמחים מבושמים, במי ורדים נרות דולקים ובכדי יין משני המינים. לבן ואדום.

יין לבן מציין את התנומה והשלכת שבעולם הצומח עם תשישות כוחה של החמה המתחילה בטו באב

יין אדום- מסמל את התעוררות הטבע, הפריחה והגידול, עם התגברות כוח החמה, המתחילה בטו בשבט.

איתני הטבע, קור וחום, קיץ וחרף, נאבקים זה בזה ומלכות נוגעת בחברתה- עד שמנצח האדום ומלכות אביב יורדת לעולם.

אנחנו נרים כוסית יין ונאמר לחיים.: יין אדום

ניצנים נראו בארץ, מילים מן המקורות

ניצנים נראו נראו בארץ, עץ זמיר הגיע עץ זמיר

כי הנה סתיו הלך סתיו הלך הלך לו הגפנים סמדר נתנו ריחם

מלך הפירות הוא החרוב, פרי עץ צנוע, מכה שורשים עד תהום, מסתפק במועט, אין לו צורך בהשקיה בזיבול ואפילו לא מעט תשומת לב ובכוחו לחיות את בעליו. לכן הוא מסמל את כוח ההישרדות של עם ישראל בכל הדורות.

סיפור : "איש הנעליים" {הישרדות}

כתבה ומספרת אסתר דגן קניאל

הקרן הקיימת נוסדה ב1901 בקונגרס הציוני החמישי במטרה לגאול את אדמת ישראל ע"י גיוס תרומות. הדרך הנפוצה ביותר הייתה הקופסא הכחולה של קרן הקיימת ששרדה בכל כיתה בית ומשרד . כך נאספו הכספים לאדמת המולדת.

ע"פ עדותה של הגננת ימימה אבידר שהייתה גננת בפרברי ת"א היו הילדים בכל יום שישי מגיעים לבית הספר כשבאגרופיהם הקמוצים מונחת המטבע תוך כדי כך שמלמלו את מילות השיר דונם פה ודונם

הקופסא שימשה כאמצעי וערך חינוכי לקחת חלק במאמץ למפעל הציוני והלאומי.

שיר הקק"ל

אספר לך הילדה ולך הילד/ איך בארץ ישראל אדמה ניגרת{2}

דונם פה ודונם שם כך נפדה אדמת העם{2}/מצפון עד נגב.

אכילת פירות

קריין: יהי רצון מלפניך, שבכוח סגולת ואכילת הפירות שנוכל ונברך עליהם עתה, יתמלאו האילנות מעוז ושפע הודם לשוב שנית ולהגדילם ולהצמיחם מבראשית השנה ועד אחרית השנה לטובה ולברכה, לחיים טובים בבית הזה ובכל בתיכם וכל בית ישראל.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ.

שיר השוק: מילים ולחן : נעמי שמר

  יורם טהרלב לחן יאיר קלינגר קום והתהלך בארץ , בתרמיל ובמקל,

הוי ארצי לדתי: מילים שאול טשכניחובסקי/ לחן נעמי שמר

ללכת שבי חריך, מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש

במרכז השולחן מניחים בקבוק יין לבן ובקבוק יין אדום, מתקן לנרות דולקים.

במקום פרחים מומלץ לשים שקדייה {אם אין להשיג בסביבה יש בחנויות של פרחים מאוד יפות ונראה כמעט טבעי

לערבב עם השקדייה ענפים ירוקים מכל עץ מצוי.

ניתן להשיג ריבועי משטחי דשא מלאכותי אותם אני מניחה מכל צד של השולחן

בכל משטח ומפזרת עליהם פרי הדר {הצבעים הם חגיגה לעיניים.}

אני נוהגת להכין שיפודי פירות יבשים דוקרת אותם במרכז ת"א עטוף בנייר כסף או בתוך ספוג שהוא בסיס לסידור פרחים ואת השיפודים מניחה בקערה שטוחה או צלחת גדולה וממלאה את משטח הצלחת באגוזי מלך ושקדים {לא קלופים}

כשהשיפודים במרכז.

ניתן לפזר את השיפודים בין השקדיות במתקן תואם

בחנויות לקישוטי שולחן וכלים חד פעמיים ניתן למצוא אביזרים נוספים שיעניקו הרבה דמיון והשראה.

מומלץ לצלם חוברת לכל משתתף וכל אחד קורא קטע לפי הסדר או באקראי או בתכנון אפשר ומומלץ כמו בליל הסדר לספר סיפור שקשור בשורשים של הארץ ושל המשפחה.

ולא לשכוח את גלעד שליט ושאר השבויים.

בהצלחה רבה וטו בשבט שמח