ל'העולם מצחיק' הרבה דימיון תעוזה ופנטסיה יחד נגיעה בלב
הישראלי, משולבות
בו דמויות רבות ששואפות שמשהו ישתנה
בחייהן, הסיפורים
שלהן שלובים זה בזה ובחיי עיירה שלמראית
עין יש לה הכל -
ים,
נופים היסטוריה,
תיירות,
אבל התושבים חשים שאין להם
הרבה, הם
חשים נידחים. הם
חשים מנותקים.
למרות הניתוק
אנו מזהים בסיפוריהם ובהוויתם מיקרוקוסמוס
ישראלי עם הרבה אהבה וחמלה של היוצר שמי זרחין לדמויות.
הסרט שופע
גימיקים, כמה
מהם מחוות לסרטים שראינו,
בכמה נזהה אפילו טמפרמנט
עם ניחוח איטלקי אבל ברובו אחווה וקריצה
לצופה הישראלי :
'זה שלנו וזר לא יבין זאת'.
מצאו חן בעיני
במיוחד הסיפורים עם זאב רווח וקטורזה,
מאד מצא חן בעיני המשחק
המצויין של אבי גרייניק ושל משה אשכנזי שמגלם את נסי בסרט.
את פולי הייתי רוצה לראות
בעוד סרטים, ואת
המשחק הבלתי נשכח של אלי פיניש – אני
ממליצה שלא להחמיץ.
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
את הפוסט הזה אני מקדישה
לגדליהו
איש ארץ ישראל הותיקה, צבר, פלמחניק,
איש יקר שכן יקר וידיד קשוב,
שהלך לעולמו אחרי הצהרים בשיבה כמעט הכי טובה
מוקף בבני משפחתו.
________________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
