B.logi

ובוקר זה החל ממש מולי - על ראש הדקל (לא, לא על הלולב, אלא מתחת לאחת מכפותיו שרה ציפור שירה נפלאה. במשך שעות היא שוררה שירה מגוונת צלילים וטונים, לפעמים נשמעה תשובה רחוקה מציפור דומה – אבל בטון אחר. אני בטוחה שהן שוחחו. יכולתי לשמוע צלילים של הוראה, של תוכחה, צלילים של דאגה, צלילים של שאלה, עוד כמה ימים כאלה אולי כבר הייתי לומדת את השפה.

כבר כמה שבועות שאני שומעת אותה ואת חברותיה, ניסיתי למצוא אותה בין כפות הדקלים ולא מצאתי. לפני כשבוע כשיצאתי כהרגלי השכם להליכה, הן עמדו ושרו על כבל חשמל לרוחב הכביש, לא הצלחתי לזהות בהן דבר פרט לדבר כזה:

וכשסיימו את פיוטיהן, הן התעופפו ואז ראיתי דבר כזה:

אבל אתמול בתוך השקט שמסביב הן שרו שעות - וכשכבר לא יכולתי להיות שוות נפש לשירה הממושכת הזו מצאתי משקפת וראיתי אותה בתוך צילו של ענף דקל, ראיתי ציפור חומה שמנמנה ודי גדולה, ראש וזנב כהים, ראיתי גם את הטבעת הזהובה מסביב לעיניה, ואת המקור הזהוב. לפתע הן השתתקו. הקרובה והרחוקה. בסביבות השעה 12:00.

 (צילום שמצאתי באתר התמונות של המיינה)

כבר היו לי די נתונים להגדרה, סקרנית ניגשתי לאינטרנט, הקלקלתי מגדיר ציפורי ארץ ישראל - ציפורי שיר ומצאתי אותה:

קראתי, כל כך התאהבתי בשירתה עד שלא יכולתי להשלים עם כמה דברים הרשומים בויקיפדיה.

הנה כמה דוגמאות לשירתה, כפי ששמעתי, מצאתי ביוטיוב:

                                                        -  -  -  

רעמים נשמעו לפתע, קורעים את השקט, ברקים נראו וגשם שוטף ירד.

כשפסק הגשם, חזרה מיינה לשיר שיר קצר. אני בטוחה שהיא אמרה: 

”אבל אמרתי לכם?” ושחברתה ענתה לה מרחוק:" אני בסדר, אמנם נרטבתי מעט, אבל עכשיו אני כבר יבשה"

                                                        -  -  -

ואולי היא בכלל רצתה לומר לי שאוריד כבר את הכביסה?