ביום, חמישי חול המועד סוכות נסעתי לפסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים שם חיכו לי חברים עימם הייתי אמורה לבלות ולחזור בשמחה רבה.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד - במקום לשמוע סיפורים יפים ליהנות מהמופע של אסתר ומשירתן של שני ורוחמה, שילמתי עבור הכרטיס, אבל גם החזרתי אותו 
!, נקלעתי להרפתקה שתחילתה מביכה, המשכה מייאשת וסופה פלאי פלאות.
אז במקום לספר את הסיפור, הנה המכתב שכתבתי לפניות הציבור של רכבת ישראל, עם הפרטים מחממי הלב כולם:
לכבוד
רכבת ישראל
פניות הציבור
שלום רב,
ברצוני להביא לידיעתכם את עזרתו המופתית של מר ארז, מנהל תחנת רכבת עזריאלי בתל מאביב.
ביום 4.10.12 בשעה 19:30, היגעתי לתחנה כולי נסערת ואובדת עצות לאחר שאיבדתי את הטלפון הנייד שלי באחת מהמוניות שנזקקתי לשירותיה בהגיעי לתחנה.
כשהיגעתי ליעדי, פסטיבל מספרי סיפורים, תיאטרון גבעתיים, נוכחתי שהטלפון הנייד שלי איננו. נזכרתי שכנראה נשמט כאשר נכנסתי למונית ותיקי נשמט לרגע מידי.
מצויידת בכרטיס למופע שעמד להתחיל, לקחתי מונית אחרת וחזרתי לתחנה, נהגי המוניות שבמקום התנהגו בניכור, לא רצו לעזור, אמרו שאינם זוכרים, שאינם יודעים מי הנהג, כש'התקשרו' לטלפון שלי הוא 'לא ענה' לא עזרו לי להתקשר לאורנג' לנתק את הקו. אמרו שאשכח מהטלפון. ביאושי אמרתי שמחוסר ברירה אצטרך לחזור להרצליה ע"מ חנתק את הקו, היציעו לי לקחת אותי להרצליה תמורת 150 שח ... !
מאוכזבת, קניתי כרטיס רכבת חזרה, כדי שאוכל להתקשר מביתי לנתק את הקו, על מנת למנוע שימוש חורג בטלפון שלי.
ברגע כניסתי לתחנה, עלה על דעתי שאולי ממשרד מנהל התחנה אוכל להתקשר ולנתק את הקו.
מכאן ואילך התגלה לי עולם אחר, סובלני, אמפאתי ויעיל. לא רק שארז מנהל התחנה איפשר לי להתקשר לאורנג' לנתק את הקו, ביעילותו ותושיית הוא איתר את הנהג (התקשר אליו לנייד שלי ואיזה פלא – הוא ענה !!!), ביקש ממנו מיד את מס הטלפון האישי שלו, התקשר למספר שקיבל, שאל אותו עם הוא חבר באירגון נהגי המוניות, שאל אותו למיקומו וביקש ממנו, להביא לאלתר את הטלפון שלי למנהל תחנת רכבת בנתניה שם שהה.
אין לתאר את תחושתי באותם רגעים, ממצב של אישה אובדת עצות, כמעט נואשת מעניין הטלפון - כל מספרי טלפון חשובים היו שם, לא זכרתי אף מספר להתקשר אליו, היומן האישי שלי מנוהל דרך הנייד הזה, מה עוד שצפויה הייתה לי התרוצצות לשיחזור הכל בחג, ערב שבת לפני, ואחרי איבוד כרטיס למופע.
אילו הוצאות נחסכו ממני.
החלטתי להביע את תודתי ומייד קניתי למנהל תחנה ולעוזרו אוכל ושתיה במזנון, אבל הוא סירב לקבל.
הרגשתי צורך עז להודות לו ולכן אני שולחת לכם מכתב זה.
אני מאד מרוצה משרותי הרכבת בדרך כלל, אבל הפעם אני חשה צורך לציין את התנהלותו העיניינית, החומלת, האנושית והאינטליגנטית של ארז.
תודה רבה
בברכת חג שמח
נ"ב, בהזדמנות זו אולי אפשר לבקש שהרכבות לא תהיינה כ כ קפואות? 24 מעלות זה בהחלט יספיקו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
