B.logi

התעוררתי, מתחתי איברים, הסתכלתי מבעד בחלון, אפילו סערה לא הסתכלה עלי בחזרה, פתחתי הדלת שם חיכה לי מעריב התאריך 21 לדצמבר אלפיים ושתיים עשרה, למטה הספר כבר גוזז, הוא נראה כמו אתמול, כך גם בחנות הירקות, בסופר לחלות ריח טרי, בקופה מישהו שאל אם הוא יכול לעבור לפני כי יש לו רק דבר אחד, ומישהי צעקה שהיא הייתה כבר קודם, הרגשתי ביטחון מסויים עולם כמנהגו נוהג,

ואולי אני ביקום מקביל?

כמו הרשלי שרצה לראות עולם, יצא לדרך, הלך והלך, שרק לעצמו מנגינות, לעת ערב החליט כי היגיע זמן לישון ולאגור כוחות למחר להמשך המסע.

השתרע לו, הוציא לעצמו ציוד שינה, ואז חשב,

'וכשאקום בבוקר כיצד אדע את הכיוון הנכון להמשך מסעי?'

חלץ את נעליו ושם אותן כשחרטומן לכיוון הנכון, מערבה.

בשנתו חלפה עגלה רתומה לסוסים, והעגלה הפכה את כיוון הנעליים.

התעורר הרשלי, מתח איברים, שם לב לכיוון הנעליים ארז חפציו, נעל נעליו ויצא לדרך,

והנה הוא מגיע לעיירה, ושם הנפח מקיש ומצלצל בכלי מלאכתו, והנה מתפללים בדרך כשספרי תורה מתחת לבתי שחיים, תרנגולת כשלה את רגליו כירכרה וקיקרה ואיבדה נוצה,

והנה... אישה, שתי טיפות מים חיה פרומה רצה אחרי העז לחליבה

חשב לעצמו הרשלי: 'למה זה עזבתי את כת'ריליבקה, אם העולם נראה בדיוק כמוה?'

ככה נראה עולמנו, קצת מהמאיה, קצת מיקומים מקבילים וקצת מהרשלי

חג יום חורף ראשון 2012 שמח!