מזמן
לא הרגשתי כ כ מחוזרת.
כשעניתי
לצלצול הטלפון הראשון של הבוקר פנה אלי מעבר לקו לא
פחות ולא יותר מאשר איש נאה ביותר.
אני
יודעת כי ראיתי צילומים שלו.
בקול
כריזמתי הוא הציג את עצמו כראש הממשלה
ואמר כמה דברים חשובים עשה בשביל המדינה
ומשום כך חשוב שימשיך בתפקידו.
אמנם
יש לי רק כבוד לאדם הזה שגם מוכן וגם רוצה
לעשות את העבודה הלא מתגמלת וכפויית הטובה
הזו.
אני
לא מכירה בן אדם בארץ שיהיה מוכן להתחלף
איתו אפילו לחמש דקות.
יש
לי הערכה לעובדה שהצליח להחזיק מעמד
בתפקיד ולנהל מדינה במשך כמעט 4
שנים
תמימות למרות ההתנגדויות מבפנים ומבחוץ.
אבל
לו
היה ער למצוקת העובדים הלא מתוגמלים
ואפילו
לחילופין,
כאשר
יישם את משנתו הקפיטליסטית,
לו
לפחות היה דואג מראש לפיקוח יתר כדי למנוע
רמיסה של אזרחים שומרי חוק.
ואפילו
היה משאיר לי מקום למענה,
כי
הייתי שמחה להכירו באמת.
הייתי
מספרת לו על דרך העבודה שלי שעדיין תקועה
בפקק הביורוקראטי ואין מחלץ,
הייתי
מספרת לו על הדרך הזו הגורמת לחיברות,
לאקלים
בית ספרי נעים ונוח,
מכינה
ילדים לדמוקראטיה ומונעת אלימות ותוך
כדי גם תורמת ללמידה מתוך הנאה ולהישגים
הלימודיים.
אז
בינתיים למרות שאני מרגישה מחוזרת,
כי
מתי התקשר אלי גבר נאה מבוקש וכריזמטי
וביקש את קולי הבודד הבטל בשישים?
- אני
עדיין מתלבטת
עדיין מתלבטת
הפוסט היה מוצג בעמוד החדשות של עמותת ישראבלוג מיום פרסומו ועד למוצאי יום הבחירות