אני
לא מעז הזכיר לי שספורט הוא 'ישחקו
הנערים בפנינו'
ז"א
במקום מלחמות,
ושאולי
הספורט איבד את דרכו ותפקידו.
בעקבות
הפוסט של בני
שמתי
את ליבי לעובדה שהמילים יופי ואופי דומות.
הפוסט
של
קנקן התה הביא
אותי למחשבות על מסעות הזמן ועל הנצח. וטוב
שיש לו עוד בלוג דע
אקטואליה כי כשנעצבתי אל ליבי היה לי
לאן לפנות.
חגית
ר'
נגעה
בנושא כאוב והזכירה לי שבאותו הערב ראיתי
את מצילתו של סנדרו
מקבלת את אות חסידי אומות העולם,
ואת
ההתרגשות שאחזה בי כשראיתי את צבי ינאי
ומצילתו יושבים יחד,
התרגשות
שאינני יכולה לבטא במילים,
ואפילו
כשאני כותבת את המילים האלה אני חשה בה, כזו שגרמה לי עדה
שהזכירה
לי את השיר
שממלא
את ליבי עד גדותיו בחמלה ואושר, על כך שיש
מי שרואה גם את הדברים הנעלמים מן העין.
כשאני
רוצה לחזור ולהתמלא בעליצות אני קוראת
שוב (ושוב)
את
שדות
שלי
הזכירה לי את פורים הממשמש ובא
ולי
שלא תמו פלאות
_____________________________________________________________________
אני לא מעז - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=538749&blogcode=13653187
בני - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=512292&blogcode=13653305
קנקן התה - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=771819&blogcode=13647384
חגית ר' - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=272958&blogcode=13649706
סנדרו - http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=28339
עדה - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=231930
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
