קבוצת
נשים התארגנה להנחיה של רותי
קוטלר ואסתי
עיני ליוותה אותן במשך שנתיים.
אסתי
היא כתבת מקומית אבל עם כשרון אמנותי של
ממש.
היא
מצלמת אוספת,
עורכת
ומביאה מוצר סופי לא מתערב,
המנגן
על נימי רגש ויודע להעביר מסר ללא תוספת
של תימלול חיצוני או
מעברי מלל משלה לאובייקטים אותם היא
מצלמת.
היא
מעבירה את תחושותיה אל הצופה.
עם
תום ההקרנה חשתי כי הזדהתי ושעברתי יחד
איתן חוויה אותנתית וריגשית.
הנשים
הן הנשים שתפגוש ברחוב אבל לא תפנה אליהן
מבט נוסף,
ובתחילה
זה מה שהן אכן משדרות – תחושת קטנות
ושקיפות וחוסר רצון או חשק לבלוט או להשמיע
קול. מספרת
אחת הנשים שהתאלמנה בגיל צעיר מאד מבעלה
אבל את האהבה היא ממשיכה לשאת לאורך שנים,
בנה
שובב וכשהיא מוחה בפניו הוא אומר:
“כולם
אומרים שאבא היה כל כך טוב ומת
את
רוצה שגם אני אהיה כל כך טוב ואמות?”
רותי
קוטלר מנחת קבוצת הנשים הזו,
היא
אישה מהפנטת באנרגיות,
באנרגטיות ובשמחת החיים שלה. היא אישה שמספיקה ה כ
ל,
גם
לחיות כטבעונית גם להתעמל ולהתכונן
ולהשתתף בטריאטלון, גם לנהל משפחה ובנוסף
יש לה כושר נתינה בלתי נדלה.
משפט
אחד שלה מתוך שלה נחרת בזיכרוני:
”התגברות
על אינסוף חשקים"
במהלך
השנתיים רותי מתחילה כמנחה בקבוצה, אבל לאט לאט
הופכת לחלק מהקבוצה.
וזה
מרגש.
מסכמת
אחת המשתתפות:
“אתן
אחיות שלי"
חדר
משלהן
קבוצת
נשים שנמצאו בעצמן כוח והעצמה
הפקה
ובימוי אסתי עיני
סינימטק
תל אביב
7.2.2013
11:40
חדר
משלהן -
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=228673&blogcode=13640723
אסתי עיני -
reflections
on the beach
http://www.youtube.com/watch?v=vIpuj0J35q4&feature=share&list=UU-YnH85ghzZ_UYOjHz1rkWA
רותי
קוטלר -
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=553203&blogcode=13664344
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
