המקלדת
היתלה בי רבות.
אני
יודעת הקלדה עיוורת ואני תמיד בטוחה
שהקלדתי נכון – אז למה לבדוק התגובות לפני ה'שלח'? אחר כך כשהייתי רואה מה 'נשלח' הייתי מתפדחת לי בשקט.
יום אחד 'שלח'תי ]חחסבןר כשהתכוונתי לכתוב פייסבוק.
מאז
החלטתי לבדוק לפני השלח אבל יחד עם זאת
שמרתי לעצמי כמה פאדיחות כאלה עד יבוא
יום פורים.
אז
בבקשה:
-
אתמול
למשל,
סירבתי
ל
נתעצב
בשל ויכוח על הפוסט הקודם,
אז
הנה מה שיצא:
ןצכיוון
שאני מסרבת להתיצב כי – פורים
(נמשיך
להתווכח בכיפורים)
-
פעם
רציתי לכתוב 'וגם'
יצא
לי -
טגן
-
שהיא
תחךיט מה לובשים היום (שתחרוט,
שתחרוט
את דעתה...)
-
כשנהניתי
מהצילומים של חגית הגבתי אצלה:
הנוף
שם נפחר מקווה שלקחתם
צתךמה
(
נפחר
=
נפלא
צתךמה=
מצלמה)
כשארה"ב
מתעטשת גל הכולם מקסל חום -
(כשארה"ב
מתעטשת כל העולם מקבל חום)
-
פעם
רציתי להתפעל מהבישול של פועה.
יצא
לי:
המק'
הבר
שלי=
(המרק
הבא שלי)
-
צמיעת
אלימות
-
רק
להיריך ולהודות ולזעןר
- רק
להירחף
- רק
להירחך
- רק
להעקיך
(רק
להעריך להודות ולזכור)
ליוצרות 'חדר משלהן' רשמתי:
מה
שמגיע מגיע
המשכנה כך רק
אטר אצן מביאות ( רק אור אתן מביאות , כאילו דה?...)
הכהסתי
ברגע שהתחיל,
צילמתי
אתכן בנייד הלא מצ'וכלל שלי ויצאתי מיד
לפגוש את בנותי.
בקיצור
היה לי אחלה יום
כשניסיתי
להיות משוכללת וקולית בעת ובעונה אחת:
נמ'וכלל
תיקנתי
ל
-
צת'וכלל
ואז
ל-
מצקוכלל
עד
שהצלחתי- מצ'וכלל
לקי-מן
רציתי להסביר אימפולסיביות בקשר למשפט
לא יפה שאמר כלכלן
אני
לא חוש/בת
שזה קשור להשכלה,
זה
קשור לאופי ומבנה אישיות ששום השכחה חא
צוכל לתקן
בפיוטיות:
הירח
נרא כ כ קרוב,
כאילו
מרחק נגיעה.
חםעמים
זה מפחיד
כשניסיתי
להביע דעתי האמנותית על האחים בלוז:
זרט
נהדר אבל סטלויזיב בור קצת הוןלך לריבוד
(סרט
נהדר אבל בטלויזיה הוא קצת הולך לאיבוד)
לדפנה הגבתי בהתלהבות:
את עדיין נופצעצ ממנה?
כאן
כבר לא מוצטת את הפיענוח זקוקה לעזרה:
- גן
רהע בתייחסתי פ גם אני התייחסתי
- ומה
רציתי לומר כאן? - זה
נכון אבל הוא לא צריל חהקריב
אז להתראות
גם ב-
]חחסבןר
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
