מתקפת בן
האור, רק
ככה אוכל לכנות את ביקורך.
אורח מפתיע אך תמיד רצוי
תהיה אצלי. אפילו
באמצע ההכנות,
כי הרי יש מי שדואג לארח
אותך ואילו אצלי מלאכת הפסח קיבלה גוון שמח פתאום.
באמצע הטירחה,
במצב רוח של 'אין
ברירה' לפסח,
עוד פסח, ניקיונות,
סופות חול בין לבין,
ממשלה שרק נחתמה וכאילו
כבר נתנה יריית פתיחה - גושפנקא למריבות הישראליות
זה נגד זה וכבר איננו מבחינים מי נגד מי
ולמה - נחתת
אצלנו משמיים עטוף
בהילת-אור-המילה-הנכונה-והנבונה-באשר-תלך.
את דבריך נקרא
שוב ושוב, נצטט
אותך עוד ועוד עד שנפנים שגם כך אפשר:
להקשיב רוב קשב,
להבין -
ומתוך אמפטיה להגיב. לעולם לא אשכח את המחוות האביריות שלך, במיוחד את המחווה לשרה.
חשנו באהבה
שלך כלפינו, חשנו
בהבנה האמיתית והנכונה שלך לסיטואציה
הבלתי אפשרית אליה נקלענו,
קיבלנו ממך חיבוק חם וגדול,
ידעת להראות לנו איך אתה
מבין את היושבים מולנו בסכסוך.
היית עינייני,
לא עירבת תחושות זעם מן
העבר. לימדת
אותנו להבין את העבר למען ההווה כדי שנהיה
מסוגלים לבנות לעצמנו עתיד.
המזרח התיכון
לימד אותנו עד כה רק תיסבוכות והסתבכויות
עד שנתקלענו למערבולת,
הושתת לנו יד,
נתת לנו גב,
והשארת אותנו מעט אופטימיים
מקודם. וזה
לא מעט.
מי ייתן ונשכיל
כולנו לקחת את כל זה למקום טוב יותר.
חג שמח
מנסה להקשיב לקריאות של סטודנט שהפריע במהלך הנאום בירושלים (צילום מסך)
נאום אובמה המלא בישראל
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
