-
www.youtube.com/watch?v=k1E5bPSc9nk
לפני 11 שעות - הועלה על-ידי YadVashemHebrew
דוניה הכירה את מנהל החשבונות היהודי שלמה ריינהרץ ואת אשתו מרים ששהו במחנה סמוך. דוניה בת ה-17 ידעה שגורלם נחרץ למוות באקצייה הצפויה למחרת והציעה ...
- סרטונים נוספים עבור שלמה ומרים ריינהרץ »
מכיון שנשארתי ב'ארץ' ללוויה לאיש המופלא מהפוסט הקודם, לא יכולתי לעלות לירושלים לטקס אליו הוזמנתי. בערב זכיתי לראות בטלויזיה את מצילתה המתוקה של אימי, שהיא כאם שניה לי. הרי בזכותה אני כאן. מצמרר.
כל חיי אני זוכרת אותה כאישה מלאה בשמחת חיים. את כל חייה, ועוד יסופר בה רבות - היא מקדישה לעזרה לזולת.
היא הדליקה משואה ולפני כן סיפרה את הסיפור שלה, איך נפרדה מהוריה ברכבת ל'שם', לשום מקום. קפצה ממנה, חזרה לעיירה. 'רציתי לחיות' היא אומרת, 'אבל כשחזרתי הרגשתי שלא היה למה לחזור'.
היו לה כוחות נפש לברוח לעיירה של הורי עם צלב על חזה, שם פגשה את הורי והחליטה להחביאם. היא לא גילתה להם עד סוף המלחמה שהיא יהודיה. כל כך מסוכן זה היה.
מרגש היה לראות על המסך הענק, שם בטקס, לעיני כל האומה ומכובדיה, צילום של הורי הניצולים, צעירים ואלגנטיים - אחרי כל הזוועה.
סיפור העיירה שלהם סופר בספר 'האבודים'(1). ספר על משפחה אבודה בעיירה שאבדה. לפני שנכתב הספר איש פרט לניצולים לא ידע שהייתה, לא ידעו לומר את שם העיירה. היום בזכות האיש שהלך אחורה בזמן בעקבות משפחתו, ובזכות איכות ועצמת כתיבתו, יודעים אפילו בסין לומר את שם העיירה.
ואת סבי כמו שדות(2), אני יכולה רק לדמיין(3) ולעשות קפיצה בזמן, כאילו לא היה.
(1) 'האבודים' - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=690765&blogcode=12972356
(2) שדות - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=34892&blogcode=13735322
(3) והיה אילו - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=690765&blogcode=12427727
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
