מסעות לעולמות
רחוקים ובידיוניים פותחים בפנינו את
האפשרות למתוח ביקורת על החברה האנושית,
והיות ואין לנו אלא את השפה
שלנו ואת אוצר הדימויים האנושי האוניברסאלי
שלנו, סיפורים
פנטסטיים עד כמה שיהיו תמיד יבואו מתוך
אוצר החוויה האנושית של בן האנוש שכתב
אותם.
על אחת כמה
וכמה, אם
בן אנוש זה יודע להרחיק אותנו כל כך עד
שאנחנו מתעניינים בגורל גיבוריו,
נכנסים לעומק חווייתם
וחווים עימם את החוויות.
כשלסופר יש
את כל הנתונים האלה וגם הומור יוצא מן
הכלל הוא יכול לומר לנו את דעתו על החברה
האנושית בצורה חדה ביותר מבלי להסתכן
בהעללות ופגיעות,
הוא הרי כתב את זה על הקופים.
ובחברת הקופים
יש שימפנזים,
אורנג אוטנגים וגורילות
ואפשר לזרוק עליהם הכל מבלי לפגוע וגם
נשאר עוד קצת הומור עצמי וביקורת עצמית
שהיא כל כך נוחה כשהיא על ה'אחר'.
זה הרי לא אנחנו,
זה 'הם'.
”בהיותם
מנופחים, אפופי
הדרת כבוד, פדנטים,
חסרי מקוריות,
נטולי ספקנות,
דבקים בדעות קדומות,
עיוורים וחירשים לכל דבר
חדש, מעריצים
של קלישאות שחוקות ושל נוסחאות מוכנות,
הם מהווים את תשתית הסגל
המדעי
בכל האקדמיות,
הואיל והם
מחוננים בזיכרון מעולה,
הם לומדים בעל-פה
כמויות עצומות של חומר שקראו בספרים,
לאחר מכן הם עצמם כותבים
ספרים, ובהם
הם חוזרים על מה שקראו,
ועקב כך זוכים בהוקרה מצד
עמיתיהם האורנגאוטנגים".
עלילת הספר
הקצר, כ-147
עמודים,
סוחפת ומעניינת,
עם זאת הסופר משקיע הרבה
מהידע שלו מעולם המדע,
ובדמיון עתידני לא הזוי
יותר מידי הוא ומחזיר אותנו לעצמנו.
ספר משובח.
את הסרט לא ראיתי ולא אראה,
כי לטעמי אין צורך בהמחשת
יתר של הקוף מתנהג כאדם על מנת להבין את
המסר, להיפך
זה רק מרחיק את הצופה האסתטי מהסיפור
ומפריע לו להתחבר לדמויות.
"
זה נכון הבטחתי לזירה לעזור
לך לברוח – הוא אומר – ואעשה את זה אפילו
אם אצטרך לאבד את עבודתי כך גם אמלא את
חובתי בתור קוף ”
כוכב הקופים - http://www.hasifria.org.il/gdera/heb/libbooks/libbook/?Id=2340197
איזה כיף:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
