זמן
בין התפרים מריה
דואניס
יצא
לאור ע"י הוצאת
מודן,
בשנת 2012, ספרות »
ספרות
מתורגמת
כשהמליצו
לי על הספר לקחתי אותו לידי וקראתי בעטיפה
האחורית שלו,
שם מסופר שהוא
עוסק במרוקו הספרדית בזמן מלחמת העולם
השניה.
מיד עלו בעיני
תמונות של אינגריד ברגמן כפי שזכרתי אותה
מהסרט קזבלנקה – מחוייטת,
עינייה מצועפות,
אפופת עשן
סיגריות ו...
בשחור לבן.
יצא לי גם להכיר
ישראלים משם,
מטנג'יר,
מסאוטה,
הם נולדו במרוקו
למשפחות יוצאי ספרד.
הסתקרנתי כהוגן
– ולא התאכזבתי.
זכיתי
להכיר את הניחוחות של העיר הרב לאומית
טטואן,
עיר שבה התרכזו
לאומים שונים וחיו בה בהרמוניה,
ואת האיש
בייגבאדר שהיה אז המושל הספרדי שלה
מושל נערץ,
אינטליגנטי
ורב קסם,
שאהב כל כך את
המקום אבל כשפרנקו וגיסו עלו לשלטון
והגרמנים החלו להופיע ולהציף את המקום
הוא נאלץ לעזוב,
אמנם הפך לשר
במדינת האם ספרד אבל שר לא מובן ומכיוון
שנשאר אדם פיוטי נאמן להשקפת עולמו (יחד
עם זאת מעשי ומדויק)
הוא לא התאים
לאידאולוגיה השלטונית,
והודח בטריקים
שלטוניים.
אמנם
לספר גיבורה שסביבה נשזרת עלילה,
אבל לטעמי
הגיבור של הספר הוא בעצם הקולונל בייגבאדר
הססגוני והעיר טטואן המזוהה איתו.
העלילות
של הגיבורה מרתקות.
שמה סירה,
ואנחנו מכירים
אותה מילדותה במדריד כעוזרת שוליה בסלון
בה עבדה אימא שלה.
העלילה סבוכה
ומעניינת,
מנערה תמימה
שהמעברים היומיים בין שכונת העוני שלה
לסלון המהודר של האצולה הספרדית היו
טבעיים עבורה,
התגלגלה לטטואן,
נותרה שם בת 17
חבולה וחסרת
כל,
מתאוששת,
לומדה על בשרה
את החיים תוך כדי ניסוי וטעייה,
לא מלומדת ולא
משכילה אך בעלת אינטליגנציה טבעית,
אנחנו מלווים
אותה ולומדים איתה.
גם על התרבות.
אנחנו מלווים
אותה כשהיא זוכה להביא את אימה התקועה
בספרד במלחמת האזרחים האכזרית.
מרגע שנכנסים הגרמנים לתמונה החלו
חיים חשאיים של לאומים שונים שעשו ככל
יכולתם,
הסתכנו כדי
לנסות לשמור על העולם כפי שהיה.
עלילות הריגול
סבוכות,
באמצעים המוגבלים
של אז.
מה שהכניס עבורי
צבע נוסף לתמונה – אז ראיתי בעיני רוחי
את הדמויות מסתבכות ומסבכות בנוסח 'אלו
אלו'.
הספר
הוא מסמך היסטורי מפורט על החיים כפי
שהתנהלו בקולוניות הספרדיות,
שמות המנהיגים
המתוארים שם אוטנטיים.
זהו מחקר של
ד"ר
להיסטוריה,
הסופרת בחרה
לספר הכל סביב דמויות פיקטיביות אבל ברור
ש ה כ ל ק ר ה.
היא נברה במסמכים
ועשתה עבודת מחקר משובחת.
בנוסף,
יש גם תיאור
אופנתי מדויק של המתהדרים,
של החיים בבועה,
של האצולה
המשתנה,
על רקע עולם
מתפרק.
טטואן
בייגבדר משמאל, מימין - סוראנו סונייר (גיסיסימו) גיסו השנוא של פרנקו
Juan Luis Beigbeder por entonces coronel del ejército nacional y alto comisario de España en Marruecos agasajando a Serrano Suñer con una comida moruna en la visita de éste al Protectorado en el verano de 1938. Controvertido, culto y políglota, fascinado por la cultura árabe, carismático, gran mujeriego y eterno conspirador, Beigbeder se perfila como el principal personaje histórico de la novela: un hombre de vida turbulenta, lleno de luces y sombras, caído en el olvido a pesar de haber jugado un papel crucial en un tiempo convulso.