היכרתי
אותו בקורס להסבה מקצועית.
הוא
פוטר מעבודתו בגיל 57,
כשהיכרתי
אותו היה כבר מבוגר יותר. הוא
היה עילוי,
אדם
יוצא דופן באינטליגנציה שלו,
בכושר
הניתוח שלו,
בטוב
הלב שלו. הוא היה מסוג
האנשים שאתה חש אתה מודה לאלוהים שפגשת. בהשראתו רכשתי מחשב בהשראתו התחלתי לכתוב. לאחר
זמן גם הסתבר שיש לנו חברה קרובה ושהיא משותפת
לשנינו,
מאז
הרגשנו שלושתינו כמו משפחה.
הוא פוטר בגלל
גילו,
קיבל
פיצויים וחי מהביטוח הלאומי ובגלל
גילו לא מצא עבודה אחרת.
הוא
היה הנדסאי של מעגלים חשמליים בבעלי חיים.
מדען.
הוא
חשב שאם היה מהנדס היה מוצא עבודה.
רעייתו המשיכה לעבוד. ילדיו מחוננים בכשרונות ומצליחים.
ביום
חמישי האחרון,
בתאריך
הסמלי ה -
11 בספטמבר הוא
נפטר. זה היה יום
לפני ערב יום הכיפורים - 40 שנים
אחרי.
הוא
היה לוחם במלחמה הזו. הוא לחם בסיני.
הוא
היה עד לדברים רבים,
כאלה
שכבר הוזכרו וכאלה שטרם הוזכרו.
ככה גמלה המדינה שלנו לאחד מלוחמיה
_________________________________________________________________________
יש
אנשים שלא זקוקים לשלג בשביל להיטהר
Dogwood in
bloom, street light, and facade at night, Essex. Connecticut, USA
מחצית
מהמובטלים מעל גיל 40: "זה מצמרר לדעת שזהו, אנחנו לא קיימים"
|