התמונה
שנשקפה מהפוסט האחרון של תרופה הייתה
כל כך נפלאה בעיני שבתחילה לא יכולתי
לקרוא את הכתוב רק גמעתי מהציור של מאטיס. אחרי
שקראתי וגם הגבתי נזכרתי בעוד פורטריט
דומה בחיוכו-המסתיר-משהו, שנראה כהיפוכו הגמור – בזה שנחשב לפיסגת
האומנות.
במונה
ליזה.
ליאורדו דה וינצי. המונה ליזה
צוירה בין השנים 1517-1503
מוצגת בלובר פריז
Henry Matiss 1947 Lydia Delektroskaya
בפורטריט 'לידיה' של מאטיס ראיתי תשובה מודרנית ל'מונה ליזה', כאילו השקפה או שפה אומנותית אחרת, ריגשית או תחושתית במהותה, היא שהניעה את מאטיס לצייר בקונטרסטים החדים את 'לידיה' שלו.
אבל חזרתי להתרפק על הקלסיקה. כדי
להיות בטוחה לגמרי בתגובתי אצל 'תרופה'
קראתי על ליאונארדו ועל הספומאטו* שגילה. הוא שיכלל טכניקת ציור שהיגיעה לשיא ביטויה האמנותי בפורטרט של לה ג'וקודה, הקרויה 'המונה ליזה'. קראתי עוד על מחקרי האור שעשה דה וינצ'י, על מחקריו את העין כקולטת את האור ועל הסיבות שהביאו אותו לביצוע היצירה.
קראתי עוד ועוד, טבעתי לגמרי בגאונות הבלתי נתפסת
שלו. גיליתי
דברים שלא ידעתי עליו מקודם,
למשל
שההליקופטר שתכנן לא יכול היה להמריא
משום שגוף המסוק עצמו היה מסתובב בכיוון
המנוגד לזה של הרוטור, מצאתי שיש רובוט על שמו,
שהרי
הוא כבר המציא רובוט. על כלי המלחמה שתיכנן, "אני מעז להציע, בלא לנטור איבה לאיש..." הוא אמר. גיליתי שהוא המציא כלי נגינה והבנתי
מדוע האמין ליאונרדו כל כך בחקר הציור. ליאונרדו:
"כיצד
תתאר את הלב הזה במילים בלא
למלא
ספר שלם?"
"הו,
סופר!
אילו
מילים יכולת למצוא
על
מנת לתאר את כל הסידור [של
הלב]
בצורה
מושלמת כפי שאפשר לעשות
בציור?
בהיעדר
ידע אמיתי אתה מתאר
אותו
בצורה מבולבלת,
ואינך
מעביר ידע רב
על צורת הדברים כמות שהם ...
עצתי
לך,
אל
תטריח את עצמך עם המילים,
אלא
אם אתה מדבר עם עיוור
בנוסף לכל האמור לעיל הופתעתי לגלות שדה וינצ'י היה
כהגדרתו: "אדם
חסר השכלה"
(omo sanza lettere)”
כי
לא
למד לטינית,
שפת
המלומדים דאז ולא
קיבל הכשרה גבוהה בשבע האמנויות החופשיות
(דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, אריתמתיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה). לאונרדו
אינו מוריד מערך עצמו משום שהיה "אדם
חסר השכלה",
אלא
דווקא מצהיר על עצמאותו
הוא התגאה
בכך שאת ידיעותיו רכש בעצמו
מתוך
תצפית ובחינה
ולא
על ידי קבלתה מן המוכן מידי אחרים
הבנתו של ליאונרדו דה וינצ'י את מהות הלימוד השפיעה ומשפיעה עדיין על ימינו. אני מקווה שה'משרד' זוכר
חג שמח
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7% 9vxsrv5%D7%AA
הסדרה הסודות של דה וינצ'י (בקרוב אצלנו?)
* במסה
מנסח לאונרדו את חוקי ההצללה,
שהם
"האמצעי
הבטוח ביותר שבעזרתו נחשפת צורתו של כל
גוף",
ומגדיר
את טכניקת ה"ספומאטו",
הסגנון ה"עשן"
בו
מתמזגים הצללים והאורות זה בזה ללא קו
מתאר מוגדר.
במקום
אחר הגדיר לאונרדו את "פרספקטיבת
האובדן"
(prospettivo de'perdimenti), לפיה
לחפצים קרובים יותר יש גבולות ברורים
וחדים,
בעוד
שלחפצים מרוחקים יש "גבולות
עשנים,
מטושטשים".
אשליית
תחושת העומק והמרחב בציור צריכה להיות
מושגת,
לפיכך,
בעזרת
שינויי הגוון,
הבהירות
והצבע
של נוף ברקע.
טירת אמבואז
-
www.google.com/intl/iw/culturalinstitute/.../loire-valley-amboise/