- ...ואיך
הייתה מסיבת ההפתעה?
-
- היו
מעט חברים קרובים היא כל כך שמחה,
סתם
ישבנו ודיברנו עד מאוחר,
אבל
היה כיף
-
- את
מזכירה לי את ימי הבילויים שלי,
בלי
טלויזיה,
בלי
טלפון,
והבילוי העיקרי היה לשבת בבתים של חברים לדבר
ולהתכבד (קראו
לזה אז 'להעניש',
את
מי 'מענישים'
היום?
אצל
מי יושבים היום?
- היינו
אומרים)
וזה
היה הבילוי הכי מהנה שאפשר לחשוב עליו,
שום
שואו מרהיב לא ישווה לו.
-
-
- כ-ן...
וואלה...
-
- ומה
שלומו שם בחו"ל?
-
- דיברנו
בסקייפ'
עד
שנרדמנו...
-
- ההההההה... - ואיך
התעוררתם?...
-
- אני
התעוררתי עם הפרצוף על המקלדת
-
- ההההההה
איך
הבנזוג התעורר כבר לא שמעתי. הדברים נבלעו בצחוק שלי
-
- יהיה
לכם מה לספר לילדים
-
-
- כ-ן ... הם
כבר ישגרו את עצמם,
ואנחנו
נספר להם אי-זה כי-ף היה פ-עם,
איך
פעם ההורים שלהם דיברו דרך מכשיר גדול
ומסורבל כזה ...
____________
________
אני
כל כך רוצה שיהיה להם טוב,
שלפעמים
אני שוכחת שאפשר לסמוך עליהם, שידעו
למצות את מה שיש עם
מה שיש,
שטכנולוגיה
היא לא תמיד קרה ומנתקת,
שאפשר
להיות מחוברים, מתוקשרים,
קרובים
ולנהל דיאלוג קשוב גם באמצעות החידושים,
שהחידושים
לא תמיד מרחיקים, הנה,
גם
אני מצאתי
דרך נוספת של קירבה כאן בבלוג, כשהמסכה מגלה גם
כשלא רואים פייס טו פייס,
ואפילו
כשלא מכירים, אבל
בעצם מכירים יותר מאשר את המכר