B.logi

טרם מלאני ליבי לפתוח רדיו או טלויזיה. מאז הקיצי הבוקר השכם ועד עכשו - לא שמעתי חדשות. '''אזעקה אם תהיה'' חשבתי ''אשמע, אולי אדע איזה דבר מאנשים שאפגוש במהלך היום. ירצו יספרו. אני לא שואלת'' סיכמתי לעצמי. וכמו בתוך עמי אני יושבת, מסך טלויזיה שנגלה לעיני, מסך אדום\שחור ענק של בית קפה חרוץ שעברתי בסמוך לו הציג ערוץ רדיו של גלי צה"ל. המכשיר השמיע שירים. ישראליים בלבד. עיתון לא קראתי. גם לא אקרא, אפילו לפייס אינני נכנסת, שוב אני חשה כמו כאן אלא שהפעם אני לא חשה בזעם, אלא במועקה שאינני יכולה להגדיר. אינני יודעת כמה זמן יארך הניתוק הזה שלי. המקום היחיד בו אני מסוגלת להתעדכן הוא ישראבלוג, ודי לי בכך. 

הפוסט של חגית  הציף אותי בקולות שהידהדו בראשי, קולות שלאורך המבצע הנוכחי ניסיתי לדחוק ללא הצלחה - קולותיהם של שלומי אלדר ושל ידידו הרופא מעזה זה שבמבצע עופרת יצוקה נפגע ביתו וילדותיו נהרגו. את זעקות השבר שמעתי לגמרי במקרה עת שודרו לראשונה בשידור חי. ליבי נקרע. אחר כך הישמיעו את ההקלטה שוב... ושוב...

אדם שלא מגיע לו שאזכיר את שמו בהקשר הזה החליט שזה לא מוסרי ולא מידתי להפגיז את עזה מהאוויר. למרות שחטפו, ירו טילים, בדרישה לקבל חזרה את משוחררי שליט. האיש פירסם את דבריו, פגע קשות בטייסינו, אולי גרם בעקיפין לזירוז הכניסה הקרקעית, לוחמים מצויים בסכנה כפולה ומכופלת, ערים לקונפליקט בלתי אפשרי, בגלל הכלת המוסר על תושבי עזה אני חוששת להם כל כך.

ראיתי ברשת סירטונים של ילדים ערבים, כנראה מעזה, הם בני שש ומתפארים בכך שהם מוכנים להקריב את חייהם. הם רוצים להסתכן ולמות, בטוחים שיזכו עקב כך לחיי נצח בעולם אחר. הסרטון מזעזע כל כך, אין בכוחי להראות אותו כאן. באכזריות הצינית שאין דומה לה מנצל החמאס את המוסר המכיל של מיטב בנינו, של החיילים שלנו. החמאס עלול למלכד ילדים ולהעמיד את החיילים במצב בלתי אפשרי, להסס חלילה בזמן אמת.

 לכל התיחכום שבעולם זקוק צבא בתנאים אלה על מנת שיהיה מוסרי. צה"ל מתמודד עם אתגרים שהפכו אותו לצבא המוסרי מעולם. ולא – אינני רואה כשל לוגי במשפט הזה, הצבא שלנו הוא אכן הצבא המוסרי ביותר מכל הצבאות בעולם כיום. אין צבא שיכול  מ ע ו ל ם  לדילמות האלה, אין צבא שמצפונו נקי משלנו שהתמודד עימן ושיכל לרובן כמו צה"ל.