B.logi

את עצמנו פינקנו בקפה.

לצל עץ, ישבנו,

בדרך לאי שם,

עת עצרנו לתידלוק,

בלב ישימון, 

מתוך פינת אדם הקטנה,

שפע ציבעוני קורץ ומפתה

ריחות קפה מהביל ומאפה

המשב הקל שריחף לעברנו

נהמת דרכים שקטה,

לא בלע את הבחש העליז

של העלים מעל

את ציוץ הציפורים כל אחת בתורה,

כאילו מספרות זו לזו חוויה עליזה,

שירת הטבע

כה מתוזמרת ומרנינה.

                         _ _ _

   שתוקים מחויה מרטיטה

   שבנו עורגים לאותה הפינה

   שלל השפע בפינת האדם

   סינוור את עינינו המושפלות

   לקרקע

   צופרים צרמו,

   עורב קרע עוד פיסת שלווה

   מהומה נשמעה

   מתוך העלווה.