שר
החינוך ישב בשורה הראשונה,
כמעט
מיואש,
הוא
בלע כל מילה שהשמיעו המציגים והיה בטוח
שלא יזכה למצוא פתרון למצוקתו,
הוא
הציץ.
בנייד
שלו,
בדק
את השעה מנסה להתעלם מההודעות הוא בהה
במסך ונזכר בישיבת הממשלה,
בקוצר
הרוח של ראש הממשלה להישיגיו,
באילוצי
המנכ"לית
.
"
מחר
תהיה ההזדמנות האחרונה שלך למצוא את האחת,
אנחנו
עורכים כנס של כל מציגי תוכניות החיברות
בקבוצות ילדים ואתה צריך לבחור אחת מהן,
אנחנו
מוכרחים להציג תוכנית,
רמת
האלימות בבתי הספר דורשת פתרון מיידי "
נוגה
עמדה זה עתה לצאת לכנס,
היא
הייתה מוכנה בכל המובנים,
הבית
מסודר,
האוכל
לתינוק מוכן,
היא
כבר לבושה,
והיא
מחכה לאימה
"כן"
ענתה
לצילצול הטלפון
ומיד
המשיכה "
אני
בדרך החוצה,
זה
דחוף ?
" שאלה
"
ממי,
זו
אמא,
אני
בדרך אבל קחי בחשבון שאוכל להישאר רק עד
12
בצהריים,
יש
לי תור דחוף לרופא "
שוב
אפספס חשבה נוגה,
אבל
כבר ראתה את עצמה שם,
ולא
רצתה להחמיץ את ההזדמנות
"
או
קי אמא ,
ענתה
עניינית "
אם
זה המצב אנסה להסתדר עם מה שיש "
מתוך
שרעפיו וייאושו שמע קול צלול ברור ובטוח
בעצמו אומר ...”
ומאז
הילדים מפטפטים ביניהם באוצר מילים שלא
ידעתי כי הוא מצוי בתוכם,
כאילו
התבגרו באחת ...”
הוא
הזדקף באחת לשמוע את המשך הדברים,
אבל
הקול הנעים המשיך ואמר רק
…
"
זוהי
תמצית דברי,
את
הפרטים והתהליכים תוכלו לקבל במשרד השר,
לשם
שלחתי את הדברים "
היא
אספה את ניירותיה במהירות קפצה מהדוכן,
מחיאות
הכפיים ליוו אותה בצאתה אל אמא המצפה
בקוצר רוח .
השר
קפץ ממקומו כדי להשיגה,
ובטרם
נעלמה מעיניו,
התעופף
לכיוונו דף בגודל פוליו שנשמט מחבילת
ניירותיה,
הוא
הרים את הדף,
הסתכל
בכותרת "
התגלות
מוסרית בקבוצות ילדים "
הוא
הפך והפך בו אך את שם המחברת לא מצא
שם,
אפילו
תאריך לא היה מודפס על הדף .
זנב
של עושי דברו רץ מאחוריו,
נתקלו
בו וזה בזה כשעצר ופנה אליהם מנפנף בדף
שבידו
"
מצאו
את האישה "
ציוה
ופנה ללשכתו
"
איך
נמצא אותה ?
" ממשיכים
הם במרוצתם אחריו,
" מי
היא...? מה
שמה ...? ”
"
הנה
לכם עמוד,
זה
הרמז היחיד שנשאר בידי,
זה
מה שיש,
השתמשו
בו,
הפכו
כל אבן,
חפשו
בכל תיק,
תיקיה
ומייל ומיצאו אותה !
התחילו
ברשימת המרצים של הבוקר ”
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=690765&blogcode=11836922