אתמול השכם,
שוב
יצאתי לקרב,
זאת
אומרת למה שהיה פעם רחוב המיועד
להולכי רגל,
יצאתי
ברוח תקיפה מתוך ההחלטה
שלשבת בבית ולהכניס את עצמי לעוצר יזיק לי יותר.
כשפגשתי
ברחוב
לא הספקתי לחשוש מפני אויב לא נודע המאיים
עלי לטבחני,
כי
מיד הייתי צריכה להישמר על נפשי מפני רוכב
האופנים
שחלף
לו
סמוך אלי באיוושה.
נצמדתי
לחלונות הראווה
ולאורך הקו הזה הלכתי,
מידי
שניה עוד הבזק של רוכב/ת
ועוד ועוד,
שבחוצפתם
הרבה הם מקפידים לרכוב עם קסדה.
זה
התמיה
אותי,
האם
הם שומרים על ראשם,
חשבתי,
אולי
מקפידים על קלה כבחמורה שכן גם אוכלי חזיר
צריכים לצום ביומכיפורים ?
החוצפה
לתמרן בין הולכי הרגל כאילו היו יתדות
סלאלום.
שמא
אחבוש גם אני קסדה עלתה הגיג
בראשי,
שכן
אני מסתכנת כאן כמו מול סכינאי,
זה
אינו חומל על היותי חסרת
הגנה ובלתי
חמושה
וגם האחר לא
יחידות
מיוחדות יס"מ
וכאלה צריך שיהיו
מוזעקות
לכל רוכב
כאילו
היה סכינאי.
לא פחות.
לשניהם
אותה אמת מוסר ושניהם מהווים אותו
גורם סיכון.
צריך
לראות בשביל להאמין,
רוכב
אופנים חלף ברווח המדרכה הצר שבין תחנת
האוטובוס לבין הכביש,
נס
על בסיס קבוע שטרם נפגע אדם שבתומו עלול
היה לקום מהספסל באותה
השניה
בשלוות
מה מצאתי את עצמי בתוך האוטובוס,
בכוונה
ישבתי רחוק מהנהג שלא
אשמע חלילה דברי הבל שמושמעים עכשיו על
בסיס קבוע כדי להסביר את המצב.
אחרי
ששמעתי כמה מהם,
החלטתי
ביני לביני לא עוד.
שהם
אינם מדברים אלי,
שאינני
מבינה למה אנשים בכלל אומרים אותם.
עדיף
כבר לשמוע מוסיקה.
אבל
אז נקלע לתודעתי שלא
ברצוני קולה
של
אילנה דיין מראיינת משורר מוסלמי,
ממנה ציפיתי וקוויתי לא לשמוע את אותה ההתרפסויות של אנשי תקשורת בפני ערבים נאורים, ( כן
יש כאלה והם הרוב ) אבל
כששואלים אותם מה דעתם על הסכינאות הם
מסרבים להוקיע,
כי
יש סיבות,ותודה שבאתם, והמראיין
'מבין'
אותם
כי הם אמורים לחשוש לומר את שבליבם,
ואני מאסתי לבחור בתשובה המתאימה לי כי זאת
שרציתי לשמוע לא נאמרה ...
בקיצור
מאילנה דיין ציפיתי ליותר ולכן הטיתי
אוזן, אבל היא בהתרפסות פתאום אומרת
"אשאל
אחרת,
מה
היית אומר לו לבחור
שאתה
יודע כי הוא יוצא
לפגע בנערה עם תלתלים ג'נג'ים
ועינים כחולות"
(
כך
מהזיכרון,
אותן
מילים נאמרו אבל איני בטוחה בסדר אמירתם
)
הזעם
שהציף אותי
לא לא
איפשר לי לשמוע
את
התשובה.
גם
לא רציתי.
אנשי
תקשורת ומסבירים מסוימים עברו כבר מזמן
את הקו בין מקצועם
שהוא
הדיווח,
ולא
די שהם מביעים דיעה כשאיש
לא ביקש אותה,
הם
מנצלים
את הבמה שניתנה להם לצורך אחר לגמרי,
הם
הפכו למתרפסים,
משתטים
ואפילו
מזיקים.
רופאי איכילוב נגד אופניים חשמליים על המדרכות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
