כל ערב שישי אני צופה ב"למה מה?” אחר כך בדב אלבוים. אחרכך אוכלים. אמש ראיתי כהרגלי את התוכנית "למה מה?" שנסבה הפעם על בעיות איכות הסביבה.
אינני יכולה לומר שלא נתקלתי במאמרים בנושא, ושאינני יכולה כמעט לדקלם את נושא אפקט החממה, ההתחממות הגלובאלית, כריתת היערות, מחסור גובר והולך במים לשתיה, איבוד של זני בעלי חיים, אבל זו הפעם הראשונה שחשתי בחוסר האונים של המומחים לגרום לכך שיבוצעו ויישומו פעולות נדרשות כדי שהמכה תהיה הפיכה
הדור שלנו משאיר לדור שאחריו חורבן. המומחים מתריעים, התושבים אלה שבחרו במקצועות לא ציבוריים נתונים לחסדיהם של גורמי כוח ואין בידינו להושיע.
הפנייה הנרגשת למצפונם של גורמים אלה, בתחינה ובקשה פאתטית בעיני, קוצר ידם מלקבוע עובדות בשטח מעוררים בי השתאות, מדעני איכות הסביבה מתריעים חזור והתרע בלשון תחינה ובקשה ועד שיתרצו הגורמים הכלכליים והממשלתיים להתאחד בביצוע המלצות אקוטיות, באוזלת ידם פיזרו הם ברחבי העולם פחים צבעוניים לבירור הפסולת, וסומכים הם עלינו שאכן נברור.
עכשיו אנחנו נתונים לחסדיהן על עקרות בית מותשות שאכן תברורנה בסוף היום, שמטבחן ייסוב לאיזור הפרדה של פלסטיק ובטריות קרטון וזבל אורגאני ושמעתי שבסופה האחרונה הפחים הכתומים התעופפו להם ריקים. מחוסר משקל.
אני יודעת מה חושבות העקרות האלה, שממילא אוספים הכל להטמנה מאוחדת שרק עובדים עלינו בעינים, אבל אני לא אפער עיני למציאות הזו, אני בוחרת לחלום, כבריפוי בעיסוק, שאכן ההפרדה עושה משהו לטובת הסביבה.
אמנם יש לנו עכשיו צרות אקוטיות וגדולות יותר, אנחנו דואגים לחיי אדם, אבל גם הדאגה לעתיד כדור הארץ היא דאגה לחיי אדם, זו אותה הדאגה בדיוק, וההזנחה הזו גובלת בפשע
https://www.youtube.com/watch?v=zYbWa50tFdE
הרשמו
עכשיו וקבלו את המבזקים החמים שלנו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
