אוקיאנוס הדיעה ברשת היגיע לנקודה קריטית, יש לי התחושה כאילו נשק המילה נתלתה בקצה אצבעו של כל מי שיש לו אתר, אפילו פייסבוק, והוא יוכל לחרוץ דינו של כל אדם
לקורדליה מגיעה זכות הבאז שכן בעדינות ואחריות היא נגעה בנקודה רגישה לכותבים וגם לקוראים, העלתה לסדר היום את מקום הבעת הדיעה ומידתה מול חשש התגובה הפרוץ לכל והצליחה לעורר את השאלה מבלי לפגוע באיש
בעקבות הדיון אצלה ותגובתה והתייחסותה של כמו
מניפה, אספתי את כוחותי, את גבי הדווי לייסורי העריכה (מילים אלה הוספתי לאוהבי הפן האישי ) כדי להביע את חששותי, שמצאתי שכיוון שכולנו הפכנו לעיתונאים בפוטנציה, יש בינינו כאלה היודעים לקחת את הדברים בפרופורציה וישאירו את דיעותיהם במסגרת החברתית בה בחרו להתבטא, ואילו אחרים ידעו שיש מחיר לפירסום, שחשיפה עצמית וסימון אנשים לדיראון עולם, יש בו הכוח להשחית את הבאר של כולם
עיתונאי קטן
אריק איינשטיין
מילים: אריק איינשטיין
לחן: מיקי גבריאלוב
אקורדים 
הם כותבים בעיתונים
מה שהם רוצים
מסרסים מלכלכים
בלי שום רחמים
נכנסים אל המיטות
מציצים מהחורים
ואין מה לעשות
אין פה רחמים
מלבינים את הפנים
פוגעים במשפחה
אם היום היה תורי
אז מחר יהיה תורך
המלך הוא עירום
וכולנו ילדים
שרואים לו את הטוסיק
שותקים ולא קמים
אז איך אתה ישן בלילה
עיתונאי קטן שלי
איך אתה נרדם
על מה אתה חולם בלילה
אחרי שפיכת הדם
איך אתה נרדם
בן אדם, איך אתה נרדם
הם הורגים עם המילים
משחקים בנשמה
לאן אני שואל
הלכה האהבה
שברו לו את הלב
שברו את הילדה
אז בטח שתהיה פה
תהיה פה מלחמה
אז איך אתה...
הם כותבים בעיתונים
מה שהם רוצים
מסרסים מלכלכים
בלי שום רחמים
נכנסים אל המיטות
מציצים מהחורים
ואין מה לעשות
אין פה רחמים
אז איך אתה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
