התדרדרות
תכניות הטלויזיה במורד הרדידות אילצה
אותי להעביר לאופציית הרדיו בשלט,
כמה אפשר לראות
אנשים לועסים ומריירים מאכלים שהזיעו
עליהם קודם לכן ?
וראה
זה פלא,
לא אלמן ישראל,
לאחר כמה נסיונות
והאזנה תוך כדי קריאה,
למוזיקה (
מכל הסוגים,
הכל אני אוהבת
באיכות שתתאים לטעמי כמובן )
בין צליל לצליל
גיליתי שיש לרדיו משהו לומר
זה
התחיל ממסע בוקר אחד עם ביתי,
היא כיוונה
ל'שי
ודרור'
בתחילה הם גירו
את בלוטות הצחוק שלי ואחר כך מצאתי שבדרכים
כדאי לשמוע אותם הם אקטואליים ( כך גיליתי שאפשר לדלג
על צפייה בחדשות לעוסות ששיקולי רייטינג עיקרן ) הם שנונים,
דעתניים,
שפויים ברמות
ומשלימים זה את זה בצורה יוצאת מן הכלל,
כך שכשפני
מועדות לאנשהו בין שבע לתשע בבוקר
אני מאזינה להם,
מה עוד שהם תמיד
פוצחים בשירה עליזה
ברשת
ב גיליתי מאוחר בלילה את יצחק לבני המראיין
האולטימטיבי,
ואני יכולה
לשמוע אותו גם במשך היום באתר,
לפניו מצאתי
תוכנית נהדרת על גילגולו של שיר (אפשר
למצוא באתר)
בימי
ג'
בעשר בערב אני
נהנית לשמוע את ערן סבאג מדבר בגלי צה ל
על ג'אז
ובלוז בצהלה התלהבות ובקיאות מדבקות
בימי
שישי בבוקר אפשר לשמוע ברצף את אלון גל
ודיאטנית,
עד לפני זמן
קצר הייתה אולגה רז שהתאהבתי בה,
חבל שגיליתי כ
כ מאוחר
ברשת
א אפשר לשמוע תוכניות מאלפות על ספרות
ובכל שש בבוקר אוניברסיטה משודרת –
התעמלות מוח על הבוקר,
יופי של ספורט.
גם
דידי הררי שנון ויודע לעשות שמח
מידי
בוקר ( כמעט ) ק ט
נ י ואנוכי מאזינים לצלילי 'קול המוסיקה' או ל'מצו',
תלוי ברמת
המלודיה,
הוא כבר מתנועע
לצלילי מוסיקה ואח כ -
יוצאים
אני
מקווה ומצפה לגלות עוד במסע ההרפתקאות
והגילויים שלי ברדיו