בהחלטיות
וברגשות מעורבים נשאתי אמש את רגלי לפארק
הרצליה כדי לשמוע את הקורנצ'רטו
האהוב עלי ביותר לכינור של ברוך. מי
שאמור היה לנגן הייתה התזמורת הצעירה של
לייפציג,
כדי לחגוג חמש שנים של ערי
תאום עם
הרצלייה,
כדי להשתיק
את הקולות האמביוולטים בתוכי,
הייתי עסוקה
בלתהות אם הם יופיעו בז'אקטים,
כי ככה 'צריך'.
להפתעתי ויתרו
להם על הז'אקטים
בחום הזה אבל לבנות לא ויתרו על השרוולים, גם על
כיוון כינורות לפני כל יצירה לא ויתרו
להם
אני
מכבדת את הניסונות של גרמנים ויודעת שיש
רבים שבאמת רוצים בכך ובהחלט סובלים ממעשי
אבות ולא רוצים ששיניהם תקהינה,
אבל אני תמיד
בתחושה שאיני יודעת מי הוא מי ומה בליבם.
או בליבם של הנגנים הצעירים,
של החבורה שבאה,
אפילו מכיון
שהיא באה הנה,
עם אהבתי לברוך BRUCH
תמיד השלמתי ופינטזתי
שיש איזה ברוך
בעברו,
ובאמת
תהיתי תמיד למה כתב מוסיקה לקול נדריי
וככה
– כשדגל גרמניה השנוא והמכוער (שחור
צהוב אדום !
) מתנוסס
נמוך מול עיני לצד דגל ישראל,
ואחרי
הנאומים,
אפילו
ראש עיריית לייפציג נאם,
שזה
בהחלט מעורר תקווה,
הבטיח
המנצח שינוגן דבוז'אק
מס'
9 ואח
כ קטעים מתוך סיפור הפרברים
התאכזבתי,
את
דבוז'אק
הזה כבר שמעתי המון ודי שבעתי ממנו,
עכשיו
אני משננת את דבוז'אק
8
הנפלא,
אבל
מכיוון שטרם שמעתי אותו ב'חי'
השלמתי,
ונהניתי
מאד מהלחנים,
מהעוצמה,
וקטעי
התזמורת במילואה היו מצויינים
תוך
כדי האזנה חשבתי שבאמת נחמדה היתה הבחירה
של 'מן
העולם החדש'
מאת
דבוז'אק
כאילו הם מקדישים לנו את תחושתם,
התפעלותם,
ציפיותיהם
ותקוותם מהעולם החדש שאנחנו יצרנו לנו
כאן -
שהרי
זה מה שדבוז'אק
מבטא ביצירה כלפי אמריקה -
ג'סטה
יפה הייתה זו מצד העולם הישן.
והטרומבון
– הייתי מציעה לו להתאמן עוד קצת
האתר למוסיקה קלאסית
https://www.sites.google.com/site/classicisrael/home/dvorak/symphonies/symphony_9
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: