מסתבר שלקחתי קשה מידי את סגירת הערוץ הראשון. , רשת ב , קול המוסיקה , רשת א בינתים משמיעה קול לשמחתי , ויש דברים מעניינים לשמוע ( גם אם הם שידורים חוזרים הם תמיד מחכימים וכאילו שאר הערוצים לא ממחזרים )
ניסיתי לנבור בתוך עצמי ולברר מדוע השפעה של הסגירה כל כך קשה עלי , שיחזרתי את הזכרונות הראשונים שלי מהרדיו כילדה אפילו פעוטה אפשר לומר , במדבר הבאר שבעי , ואני חושבת שהבנתי
אני זוכרת מתי היגיע אלינו הרדיו הראשון , זה היה בן גל , אני זוכרת את צלילו העמוק והחם את עיצובו המחבק את גודלו, ואת הזיכרון האחד שנטמע בתוכי הוא זיכרון ההשכמה שאימי הייתה משכימה אותי ככה כי היא לא אהבה להעיר ( להרביץ דוקא כן )
וכך כל בוקר במשך מספר שנים מגיל הגן ועד בית הספר הייתי מתעוררת לצלילי המוסיקה , אני חושבת שבגלל זה אני כ כ אוהבת. מוסיקה קלאסית
במיוחד אני זוכרת איך בוקר אחד ואני עדיין ישנה , וחולמת על דבורים מפזזות ומזמזמות ואני מתעוררת לקול צלילי מוסיקה שהפליאה אותי כ כ בחיקויו של הטבע ואז שמעתי קריין או קריינית איני זוכרת אומרים שזה היה מחול הדבורה
היו ימים שהיה לי יותר קל להתעורר ואז זכיתי לשמוע ' אל המקומות היכון '
בסופ ש האחרון היה לי מאד חשוב , כי כבראין את מי לשאול , לנסוע לסמינר בנושא העיירה היהודית , המלון היה נהדר ההרצאות ברמה גבוהה ביותר , והתרגשתי נורא
חזרתי משם חולה , האם בגלל ההתרגשות ? היתה גם מוסיקה יוצאת מן הכלל ווזמריםששרו שירים שאימי היתה בוכה כשהייתה שומעת אותם , בכיתי גם
וביום ( ג זה היה ? ) בכיתי עם עובדי הערוץ הראשון בשדור חי
איך אפשר להחלים ככה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
