בערב חג השבועות ביליתי בחדר זבל , ומעשה שקרה כך היה :
בשש בערב יצאתי לקנות סיגריות בקיוסק , כשהיגעתי הביתה לא מצאתי המפתחות לא בדלת לא אצלי , חזרתי לקיוסק , אוריאל ליווה אותי לחפש בדרך - לא ! ! !
האפשרות היחידה בפח הכתום
ירדתי , הצצתי , לא רואים , לקחתי פנס מעליזה , מצאתי אבל עמוק מידי , בשלב זה התעקשתי להמשיך בלי להטריד חתני יאמר לזכותי , וגם לא את אוריאל. השש לעזרה , מצאתי איזה מקל הרמתי החליק , הרמתי החליק , השכבתי את הפח ו - המפתחות נ ע ל מ ו כבר הייתי בטוחה שמשהו מתעתע בי , הסתכלתי סביב - אין איש , אין רמז לרוחות , או חתולים שחורים .סחבתי הפח לאור בכניסה ל'חדר', השכבתי אותו מהצד השני , די כבד אפשר לומר , הוצאתי פלסטיקים - אין , הארתי בפנסים משהו נצנץ בג'יפה שחורה , זחלתי פנימה והוצאתי
בדרך למעלה החלטתי . במקום להתפנק ולנוח כמעה בשבועות השנה , עדיף כבר להתעייף מהכנת. מאכלי חלב שממש , אבל ממש לאא טובים לי , מלהתעייף ככה . חברה אחרת אמרה שמרקתי עצמי לקראת לימוד תורה . ושנלמד השבת שיעור פילוסופיה שהפסדתי ( דקארט השם ישמור )
היגעתי כולי ג'יפה לעליזה ( שכנתי תבורך ) ניקינו המפתחות והידיים באקונומיקה , הידיים עדיין מריחות מאקונומיקה , היציעה לי תה , אמרתי קודם השימלה לכביסה ואני לאמבטיה ,
אחרי נקיה הדלקתי נרות
היגעתי לעליזה נקיה , אחיה וגיסתה ממאוסטריה בינתים היגיעו וקיבלנו תה ואני עוגה לא גבינה
חג שמח
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
