הויכוח סביב הפליטים משקף לי כבמראה את אופי השיח הציבורי שלנו וכיצד הוא מתנהל.
מכיוון ששיח פוליטי אמיתי לא נראה לי שיכול להתרחש כאן עקב קיצונויות בלתי הגיוניות שכביכול לא ניתנות לגישור , השיח הזה הוא הזדמנות לבדוק ממרחק-מה את שלבי ההסלמה של ההתלהמויות כאן מחנה אחד אומר כולה מהגרי עבודה והשני כולה פליטים
שני מחנות בארץ מנצלים את הפליטים/מהגרים הללו ואת התושבים שלתוכם הם הסתננו - כאל בני ערובה להתנצחות ביניהם , ההקצנה מסלימה , זה אומר כולי לבן ואילו השני שחור והמחנה השני להיפך .
אלה בעצם התנצחויות פוליטיות - שני המחנות משחירים7 זה את זה , האחד בחוסר הומניות למסתננים , ואוטוטו חלילה יגלשו להשוואה לנאצים והאחר בחוסר הומניות לתושבים הישראלים , הם פונים לרגש בלבד , ועלולים לגרום להתלהמות מסוכנת
הויכוח הרגשני הזה משסה את מחנה התושבים הסובלים ואת הפליטים הסובלים זה בזה , ואינו תורם דבר לאזרח המאמין שבשלטון החוק יש את כל האמצעים להבחין כל מסתנן לגופו כדי לפתור את מעמדו . ומחנה אחר שמטרתו לצאת נגד כל החלטה ממשלתית רק כי החלטה ממשלתית וישתמשו , קרדום לחפור בו בנימוקים הומניים
שני המחנות אינם מאמינים בשכל הישר שלי כאזרחית שרואה , שומעת את הקולות מואסת בשידורי החדשות , ובהתנצחויות סרק רגשניות השכם והערב (כל דבר הוא או 'סערה' ?! או 'דראמה'!?)
הלואי וישבו בעלי העניין הפוליטי בשקט ויתנו לתושבים , לחוק , לפליטים\מסתננים לפתור את בעיותיהם לשביעות רצון שני הצדדים , זה ידרוש ויתורים הדדיים , אך שלטון החוק ינצח רק אם יבחן כל מקרה לגופו ולא יכלול את כו-לם בצד האחד כעבריינים או חסרי הומאניות בצד השני
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
