מצאתי הבוקר בעיתונות , ליתר דיוק ב'מעריב' אצל בן כספית , יוזמה חדשה של פוליטיקאים לאחד קצוות בעם הזה שלנו שדמותו בעיתונות מצטיירת כמשוסעת , אבל למעשה - ביום יום , בחיים הזורמים , יש לגמרי חיים משותפים והומוגניים *
די אם ניכנס לבית מרקחת , לסופרמרקט , למסעדה , למונית או לבתי החולים בשביל למצוא שם את השילוב האופטימלי
במפלגה החדשה שעומדת , לפי הכתבה לקום , יהיה פלג יהודי , בייצוג זנדברג , ופלג ערבי עם ייצוג של עודה וטיבי . נראה שעם ההבנה שקיימת בין שני הפלגים האלה איחוד לא יתרום דבר , פרט לאיחוד מנדטים שתועיל לזנדברג עודה וטיבי אלקטוראלית אבל לנו , לאזרחים לא תוסיף דבר
אני מחפשת איחוד פלגים מפלגתי מסוג אחר , איחוד בין שסעים עמוקים שעל פניו לא ניתנים לגישור , בין קיצונים באמת , ואני מתכוונת לפלג שאיני יכולה לשבת לידו באוטובוס ( ביום חם גם איני רוצה , כי הם לבושים מעל ומעבר למצופה והאפקט הריחני ברור ) שלא מוכנים ללחוץ את ידי , שאיני פוגשת אותם במקומות הבילוי , שאיני יכולה לארח וספק אם להתארח למשל , בין אלה - לבין יהודים שאינם חרדים , אוזניים תצילנה
בתחילה ראיתי בדימיוני השואף לאיחוד שסעים את המזיגה האלטרנטיבית - חרדים מאוחדים עם ערבים במפלגה אחת , אבל מהר מאד התנערתי מהחלום כשראיתי בו הבנה גורפת כנגד גיוס וכנגד זכויות נשים ומחשש לראות עוד , מחקתי החלום
רבות אני אומרת - אל תשב(י) ותייעץ(י) - עשה(י) ! אבל מה לעשות שאין לי הכישורים פרט להבעת תקוותי במילה הכתובה מעל במה צנועה ולא גבוהה מידי זו ? הייתי מאד רוצה , למשל לראות מפלגה שיושבים בה בכפיפה אחת . יהודים חרדים וחרדיות עם יהודים חילונים וחילוניות , אולי תחת כותרת שמבטאת את העמל היומיומי , ושגם פלג ערבי יגור עמה בחדווה ונחת תחת כותרת של עשייה .
. התקווה לחלום עדיין מותרת כאן , כל עוד נפש יהודית מכבדת הומיה בי
______________________________________
* צריך לומר הטרוגנים ,אבל הומוגנים 'תפס'
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
