B.logi

     היה היו עתים, לפני שמונה חודשים, שנראו כשמונה שנים, ולאחדים כשמונים, כשהיו נפגשים אנשים באולמות קונצרטים או מאזינים למוסיקה תחת כיפת השמיים, ומבלים שלל בילויים חברתיים.

     את התמונות ראיתי במו עיני בקונצרט וינאי מול ארמון שיינברון בוינה

      פעם לא הייתי ששה ליהנות מערוץ גרמני, או אוסטרי, אבל היום,  מחזה כזה דווקא כן מעיר געגועים (אפילו לקונצרטים בפארק בהרצליה למשל)

      אבל היה היה, לפני שמונה יחידות הזמן האלה, כנראה שאיזו נסיכה אכלה מתפוח מורעל, אולי נחנקה מקללה, ועצמה את עיניה, ואחריה נרדמו עוד ועוד בהזדהות ועצב אקספוננציאליים, ואדוות השינה התרחבו והתרחבו, וערים עמדו מלכת, וארצות הסבו את כל כובד גופם לצד השני ושנת החלום שלהם עמקה ועמקה, וצמחי פרא התפרעו וכיסו את פני האדמה, ובעלי חיים שוטטו ברחובות כאילו היו יערות

     ואין יודע היכן הנסיכה מצאה את תנומתה, והיכן אבדה דרכו של הנסיך המשוטט, התר והמחפש. הזה, שאמור לנשקה ולהעיר אותנו מהסיוט הזה