את ספרה האחרון של יוכי ברנדס "כשאלוהים היה צעיר" טרם ואני בהחלט מתכוונת לקרוא בו ולו רק לעצם הכרת הדיעה
גם את המאמר המצורף טרם קראתי וזאת בגלל התעקשותו של הארץ לפרסם רק פיסקאות ראשונות, אבל גם לא דחוף לי לקרוא אותו, כי מה שמעניין אותי בנושא הוא עצם הויכוח וייתורו
הויכוח בכללותו אכן מיותר ובעיני היה אפילו משעשע אילו לקחו אותו בפחות רצינות וזאת מדוע? - כי ה"לא מאמינים" גם הם מאמינים בעיני, בחוסר אמונתם הם מאמינים, הם מאמינים שאין אלוהים, מגדירים עצמם בתואר *לא מאמין* ובחוסר אמונתם הם משתמשים במילה "אמונה" מה שכל כך מגוחך בעיני.
לאחרונה נתקלתי בויכוח העקר הזה בבית קפה, לא הייתי מתערבת אם לא הייתי בקו הויכוח, הוא היה קולני, ואני הייתי שולחן הקצה האחר של משולש השולחנות. האחד אמר לאחר - שהיה בלבוש רגיל בהחלט שפרט לכיפה שחורה ורק הציציות הציצו מחולצתו:
- "תוכיח לי שיש אלוהים" בעל הציציות ענה בתבונה רבה תשובות מתחמקות שלא סיפקו את השואל
- "אבל בזה אתה לא מצליח להוכיח לי שיש אלוהים" השיב החילוני.
מכיוון שכמו שאמרתי למעלה חשתי שהויכוח עקר מיסודו, עייפתי, ואחרי כמה קינטורים מהנ"ל אמרתי לחילוני:
- "אתה לא יכול להוכיח שאין אלוהים"
"ואתה" - אמרתי לציציות "לא יכול להוכיח שיש אלוהים אז הויכוח מיותר".
הויכוח אכן נדם, אך רק למספר שניות, אז הם עברו להתווכח על ביבי. כאן כבר לא הייתי צריכה להתערב. זה הסתיים מעצמו.
ובאשר למאמר שהבאתי להלן הגבתי שם בערך כך: ש"הויכוח מיותר היות וכל מי שאינו מאמין באלוהים - ימצא לו 'אלוהים' אחרים להאמין בהם , זה מתחיל ב'אני מאמין שאין אלוהים', וממשיך בהאלהת בית המשפט"
בזאת אני כן מאמינה, אני מאמינה שהאדם זקוק למישהו או משהו to look up to (להסתכל עליו מלמטה ?) להעריץ, הוא זקוק למודל, לדוגמא, למורה דרך ללכת על פיו. ההזדקקות הזו היא לדעתי אקסיומה אנושית שהרי המצאת ה'אין אלוהים' לפי ניטשה - האם לא היתה 'אמונה' זו לאחד הגורמים להיאחזות המונים בסוציאליזם עד כדי פנטיות למשל? ואח"כ סטאלין, ולנין, וכשאיכזבו בחוסר הטוטאליות שלהם בטוב האולטימטיבי - הלא נופצו פסליהם? רבות דוגמאות להערצה החליפית, שאכזבה וניתוץ אחריה יש למכביר, הקפיטליזם נראה לי הבא בתור
ומה על המאמין באלוהים? במה הוא מאמין ?
או
צא ולמד, זה נושא שגדול עלי ואין בכוחי להגדירו שהרי נאמר בכתובים כי דמות אין לו וצורה אין לו ולא ראה אותו איש וחי
אבל מי שמאמין באדם כדוברו של האל עלי אדמות, סר למרותו של השליח התורן הנבחר לא יחשב מאמין באלוהים בעיני ולכן הניסיון לחנך את המאמינים לנטוש את האמונה אינה נכונה, את דובריו בשם עצמם עלי אדמות הם צריכים לנטוש, מאלה אלה שמדברים בשמו, ומבקשים לפעול בשמו הם עליהם לרחוק
האמונה היהודית באלוהים כל כך מופשטת וכל כך קשה להשגה עד כי קצרי הדרך מוצאים לעצמם דמויות חליפיות, אבל ארוכי הדרך ממשיכים לשאול, כשלעצמי אני מאמצת את גישת - הרמבם, איני מבקשת הוכחות לקיומו או אי קיומו, וכשאני נעצרת רגע נוכחת בנפלאות הטבע - רואה זריחה, שומעת שירת ציפור, גשם בעיתו ופריחה בעיתה, לידה, שגר, פעוט מבצע את צעדו הראשון, את הרונצ׳רטו לכינור של ברוך, אני אומרת - אלוהות יש בנס הזה
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium.HIGHLIGHT-1.9910368?fbclid=IwAR3Ft5G-f7ObF-H7-kmUOxZUUC51UtTjf3SSGeT61I8E5nAPQB6UJvQKZMg
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
