אני כבר רואה בדימיוני תמונות של ילדים מדלגים לבית הספר, ילקוטים על הגב. הם נראים לי שמחים. אני כל כך שמחה שחוזרים ללימודים. הילדים. אני אישית לא חוזרת ללימודים, אני לומדת כל הזמן, כל היום ובכל מקום אבל הילדים - אין להם עדיין את הכלים ללמידה עצמית, בשביל זה הם זקוקים לבית הספר.
הם אמנם רוכשים שם ידע, אבל כלים ללמידה עצמית הם הכלים החשובים ביותר שבית הספר יכול וצריך לתת לחיים. לדעתי
איך עושים את זה? זו שאלה גדולה ואפשר שאתעמק בה בהזדמנות קרובה, אבל במה שקשור ללימודי הזום לפי אלה שכן יצא לי לראות, הם - לא יהיו התשובה, הם אפילו לא תשובה ללמידה שינונית. איני מצליחה לדמיין לעצמי תלמיד שיושב לבדו בביתו מול מסך מחשב, רואה תמונת מחזור מוקטנת חיה של חברי כיתתו - והוא מצליח להתרכז בלמידה הפרונטאלית הזו, שלא להזכיר לפתח כלים לקישרי חברות משמעותיים
אני גם תמהה על משרד החינוך שלא שיתף פעולה, שלא עבד עם מנהלי תוכניות טלויזיה לילדים, שלא נעזר בכשרונות המדיה שהתפתחו כל כך בשנים האחרונות עד שהצליחו לרתק ילדים למסכים.
העוסקים במדיה הטלויזיונית התפתחו ולמדו ליצור תוכניות מותאמות לכל גיל. במשך השנים האחרונות השתכללו מומחים לדבר, ואם היו המורים מגייסים את כישוריהם הפדגוגיים ועובדים עם המומחים החדשים הללו, יחד היו יכולים לשתף פעולה, לבנות שיעורים מותאמי מדיה ובשנת הזום אפשר היה לייצר פלאים.
אני בטוחה שהיו דוגמאות רבות וטובות של מורים שיישמו שיטות משלהם ללמידה יצירתית מרחוק, אבל בגלל הריחוק החברתי, הבידול מבתי הספר, הם לא היגיעו לתודעת הכלל. בבית פרטי אחד, או בבית פרטי אחר שמעתי פה ושם על שיעורים, גם ראיתי דוגמאות של שיעור שהשכילו בהבנה לנפש הילד והגדילו לעשות. היו אף שהפעילו כיתות כאשר מחצית תלמידי הכיתה ישבו בריחוק המתאים ואילו המחצית השניה צפו בשיעור לבד, בפרטיות, בבתיהם. זה אמנם התבצע בטכניקת הזום, אבל בדרך זו הם כן יכלו לחוש חלק - מה שריכז וריתק את תלמידי המסך למתרחש בכיתה וללמידה, הם ישבו מרוכזים ומרותקים. למחרת התחלפו הקבוצות, מי שישבו בבית היו המצולמים בכיתה ותלמידי הכיתה של אתמול היו באותו השיעור. אבל בזום
למרות הצלחת התוכנית המסויימת הזו היא איננה יכולה לספק תשובה מלאה לפיתוח אינטגרציה חברתית בין הילדים, לכן איני ממליצה להמשיך בסיגנון הלימודים הזה, איני מצרה על חזרת הילדים לבתי הספר, להיפך, הם זקוקים לחבריהם. אפילו להגעה לבית הספר בחברותא יש חשיבות להתפתחות כישורי חיברות
ובאיחולי בריאות לכולם אני מקווה שלא נזדקק יותר לסגרים, פסולות, ו/או כל סוג של ריחוק חברתי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
