B.logi

    משנת הוצאתו מחכה "מר מאני" בסבלנות שאקרא בו. ועכשיו, בגלל עודף הזמן הפנוי אני מוצאת את עצמי משלימה חסרים. וכך היגיע תורו של מר מאני, שיצא לאור לראשונה בשנת ... 1990 !

     אני לא יודעת אם הייתי משכילה להעריך כל כך את הכתוב אם הייתי קוראת בו קודם, אבל מסתבר שבאיחור רב גיליתי גדו·לה ספרותית שלא ידעתי על קיומה. הייתי שומעת התפעלויות של מביני דבר, אבל משהו בשם של הגיבור לא כל כך משך אותי, בלשון המעטה, הייתי בטוחה שמדובר בסיפור על אדם עצוב, מר מאני עשה לי אסוציאציה של מאניה, ומאניה - של מאניה דיפרסיה, ונרתעתי, ונרתעתי, עד לתקופה הנוראית הזו שאפילו הספריות סגורות, ואת הספרים שרכשתי לפני סגירת החנויות כבר סיימתי.

     הספר מחולק לחמישה סיפורים שיש קשר ביניהם, ואחרי קריאת הסיפור השני אני עוצרת ומשתפת כאן את עוצם החוויה שחוויתי. הסיפורים הם בעצם חמש שיחות, הסיפור הזה, השני, הוא שיחה של חייל גרמני עם סבתו. אמנם רק קול אחד נשמע בכל הסיפורים, אבל אפשר להבין את נוכחותו ותפקידו של המשיב בתוך כל שיחה.

     בסיפור הזה, השני, בשיחת החייל הגרמני לסבתו, מצאתי עושר בלתי נידלה של רעיונות ומחשבה שהסופר א.ב. יהושוע משכיל להתפתל בהם, כמו הלבירינט המזמזם ברקע של כרתים, הוא משכיל לפתל בהם את הקורא, וגם להתירם. אך שלא כמו אריאדנה המשחררת בחוט את תזאוס, יהושוע אינו מספק פיתרון לשאלות, הן נשארות פתוחות להתחבטותו של הקורא אך בגאוניות רבה הוא מבהיר את השאלות. השיא הרעיוני שלו הוא לטעמי בשאלה האם יהודי יכול לבטל את עצמו ז"א את יהדותו, מה שמביא את הגרמני להתחבט בשאלה אם אפשר להוכיח את יהדותו למרות שאמר שמבטלה. מרתק.

     (מרתק וכמה אירוני לתקופתנו, ומעניין אם הייתי רואה בזאת אירוניה בעת שנכתב, ומרתק כמה ראיית הנולד יש בשאלה הזו )

     החייל הגרמני מארח את סבתו בכרתים לקראת סוף מלחמת העולם השניה, הוא מגדיר את עצמו כ אדם נטו , את סבתו כ מבטלת את אלוהים. ותוך כדי טיול/טיפוס, הוא מכיר לה את כרתים ההיסטורית על סיפורי האלים שלה, של האנשים שעדיין לא היכירו את אלוהים כי היהודים עדיין לא המציאו את עצמם

     חיבוטי הנפש של ה חייל-אדם-נטו מפתחים בקורא תקווה להארה גדולה של החייל שתתאים גם לזו של הקורא הישראלי, אך לא, יהושע לא עושה לנו חיים קלים, ולא מרצף לנו עתיד מתוק מדבש.

     ואולי, אחרי שאקרא ואסיים את שלוש השיחות הנותרות אמצא תשובה אחרת

      ואולי אתחבט בשאלות נוספות

____________________________________

א.ב. יהושע מר מאני

היא נחתה לידי פתאום

תרה סביבה במבטה הקופצני

המאופר - בשחור ובצהוב

המלוכסן - החצוף והעסקני

משטמה הציפה אותי

הן אמש שמעתי באכזבה

כי התנכלה

למשפחה

אך שלשום השכימה אותי בצליל ערב

נזכרתי

ובערבו שבה לרונן לי

את סיומו של יום על אדן חלוני

נבוכה המשכתי בדרכי

תוהה מה יהא בגורלה

מה יהא בגורלי

    ביום ראשון שעבר התכוונתי לכתוב כאן כמה מילים על הספר "הדו"ח של ברודק" מאת פיליפ קלודל שהרשים אותי מאד

     משנקשתי על הדלת של ישראבלוג , לא נשמעה תגובה מעבר לדלת , אפילו רשרוש לא , ניסיתי לדלג מהמרפסת שלי , והסתבר לי שגם התריס היה סגור על חלון אטום .

      ניסיתי מהחלון של השכנים , מהמרזב , צלצלתי לחברים משותפים והם סיפרו שגם להם זה קרה והם מאד דואגים

     טוב שיש מי שיזם לפתוח בפייסבוק את החשבונות "ישראבלוגים הומלסים" ואת "פי אלף ניצולי ישראבלוג" שמצד אחד עזרו לנו להתאחד ולטכס עצה ומצד שני הוכיחו לנו כמה ישראבלוג יעיל וחסר כי חשבון פייסבוק על כל יתרונותיו לא יכול לשמש לנו תחליף מהסיבות שרק אנחנו , המשפחה , יכולים להבין . גם במות אחרות דומות אבל זה לא ישראבלוג

     ישראבלוג חזר לאויר , אני מתכוננת לקרוא הפוסטים של החברים , אך קודם אספר כאן על התרשמותי מהדוח של ברודק שהרשימה עליו בוערת בעצמותי :

הדו"ח של ברודק / פיליפ קלודל

     פיליפ קלודל הוא סופר חכם שסומך על האינטליגנציה של הקורא . הוא מתחיל את סיפורו קרוב לסופו אך מפזר רמזים על מה שקרה ואיך התרחשו הדברים לפני ועד לסיום כתיבת הדו"ח שלו , הקורא מסיק מסקנות מנסה , ולרוב מצליח להבין את השתלשלות העניינים בדיעבד , מצד שני יש סיפור מסגרת לסיפור העומק . סיפור המסגרת נכתב כסיפור מתח הוא מתקדם בקו ליניארי ומתאר את ההתרחשויות בזמן ה'אמת' של הסיפור

     זהו סיפור מרתק ורב רבדים על טבע האדם , השפה הציורית בה משתמש המספר מגלה את עושרו הפנימי של המספר וגם של הסופר , ומתארת את האישיות היצירתית הזו שכנראה הודות לה ולדימיון הפורה דמוי החלום , צלחה לעבור זוועות

     טרם סיימתי לקרוא את כולו וכבר הספר מלא בסימני העיפרון שלי והערות לגבי התובנות והחכמות של הסופר ובתוך הסבך העלילתי הליניארי והרגרסיבי , אני מרימה את הכפפה שזרק לי הסופר , ומנסה לנחש

     אני מנחשת איך היגיע הגיבור למצב בו הוא נמצא , אני מנחשת שהוא חזר לחיות בכפר שהלשין עליו ושבחר להמשיך לחיות בו למרות הדבר הנורא הזה , ולמרות שהחיללו שם כבודה ונשמתה של בת זוגו כשנעדר , שנשאר לגדל שם את ילדתו פופשט ( למה זה מזכיר לי את חנוך לוין ) ולכתוב את הדו"ח הנורא שעלול להפוך אותו ל"שליח" , ואנחנו יודעים מה עושים לשליח המביא את הבשורה הרעה

     ואני ממשיכה לקרוא במתח בספר החוכמות הזה בהנאה מחשבתית שלמה , הייתי מעזה להדביק לו את הכינוי ספר האמיתות ללא כחל וסרק ואני מקווה  בשביל המספר ובשבילנו לסוף טוב ולגזר דין מנחם לטבע האנושי הקשה , לבל יתברר לי כשליח , לא בסיפור ולא כ"שליח"" לטבע האנושי

למזלי , כמו שאומרים בעזרת ה'פוקס' ( או כמו שמכנים : בפוקס' ) משלא מצאתי שום סרט מבטיח אחר , ומוכר הכרטיסים אמר שאנשים יוצאים ממנו בעוצמת רגשות והתפעלות , החלטתי לשמוע לעצתו , נכנסתי לסרט , ראיתי ונכבשתי