תוך
כדי הקרבות חשתי בהחלט כמו במלחמה, כאילו "אף
פעם לא הרגשנו ככה"
היתה בזה השלמה
עם מציאות,
התפכחות
מחלומות
של Happily
ever after , חרדה
לחיילים שעוד לא הייתה כמוה וחשש גדול
מהמנהרות.
יחד
עם התקווה לסיום מהיר ללא נפגעים חפים
משני הצדדים,
אפילו שהייתה
צדקת הדרך,
חששתי ולא רק
אני – ממה יהיה אחרי,
איך נתחיל לאכול
אחד את השני אחרי,
איך יתחילו בתוכנו ההאשמות,
קריאות לוועדות
חקירה.
אבל
שום דבר לא הכין אותי לכך שיהיו אנשים
שבלהט הוויכוח,
ישכחו שהם
פוגעים בלא אחרים מאשר בחיילי צה"ל
ובמשפחותיהם,
שיהיו שיאמרו
שאפשר היה בלי מלחמה,
ובעקיפין יגרמו
לחיילים לחוש כאילו לחמו לשווא,
שלא לדבר על
משפחות חללים.
אני
בהחלט בעד חופש ביטוי,
אבל אני נגד הפקרות. לטעמי קללות, עלבונות, מושגים שחוקים שהושאלו ממקום
זוועתי אחר כמו פאשיזם,
ונאציזם יביאו רק לאנטגוניזם, חוסר הקשבה, שנאה. אנחנו כל כך נפגעים כשזרים אומרים את זה עלינו,
אז למה אנחנו
מדברים על עצמנו בחוסר תבונה או
אינטליגנציה או ידע,
מערבבים מין
שאינו במינו,
ונותנים פתחון
פה לאויבים?
אינני
מבינה דבר וחצי דבר בתורת הלחימה,
לא התנסיתי בה
אלא כמחפשת מקלט,
או מאבדת,
ולכן אינני
מעבירה ביקורת על צה"ל,
ואני מצפה שגם
אחרים ינהגו כמוני.
לטעמי הביקורת
על צה"ל
איננה אלא חוצפה וכריתת הענף שאנו יושבים
עליו.
לדעתי כל
אחד במדינה הזו חייב תודה לחיילים, 'לראותם בלבד' ואם יש למישהו איזה דבר לומר שיבטא את דעתו בדחילו ורחימו.
חששותי
התאמתו. כאילו לא די
במלחמות לחיים ולמוות החלו מלחמות בתוכנו. שכנים שוברים את
הדלת של מעון המשפחה שלנו, מבצרנו היחיד, ואנחנו
רבים בינינו לבין עצמנו תוך כדי, מעליבים את
הקרובים לנו ביותר, פוגעים, מאשימים אותם באשלייה שכאן, לאור הסלון בתוך ביתנו הפרוץ יימצא הפתרון. אנחנו נחלשים להתמודדות
עם החשכה המאיימת מבחוץ.
לסגור רדיו וטלויזיה ולא לקרוא עיתונים
איננו פתרון רלוונטי, הבעייה לא תיעלם. מאז הקוטביות,
שרצחה את רבין, כשלא ידענו מאיפה נפל עלינו האסון ולמה,
החלטתי שאעשה
כל מה שביכולתי המצומצמת להוריד את גובה
הלהבות, למצוא פתח
לדיאלוג לא פוגעני, לא אלים,
דיאלוג לא
מזלזל,
כזה שמכבד את
דבריו של האחר.
אפילו רציתי
להציע את הדיבר האחד עשרה:
“כבד את רעך".
כשמצאתי
את הכתובת הזו
http://mishu.s3-website-us-east-1.amazonaws.com/ תחת
בכותרת מישהו לריב איתו,
מצאתי שאולי יש פתח לתקווה, להזדמנות
להידבר ללא התלהמות.
התחפשתי
לימנית,
ואיש מהצד הנגדי לא התחבר. ניסיתי
שוב, ושוב – לאחר כמה נסיונות כושלים, התחפשתי לשמאלני והנה השיחה:
דיון הראשון:ה שלי באתר:
ימני
מחובר.
שיהיה
בהצלחה
ימני: אהלן
שמאלני: אהלן,
אפשר
לדבר מבלי להשתמש בקלישאות?
ימני: יאללה
ימני: תתחיל
שמאלני: למה
אתה כועס על האנשים שמבקשים להפסיק הקרבות
בשלב הזה?
ימני: למה
החלטת שאני כועס?
שמאלני: כי
זה מה שאומרים עח הימנים,
שהם
פאשיסטים ועוד כל מיני דברים מהסוג שאינני
מסכימה עליו
ימני: ועל
שמאלנים אומרים שהם עוכרי ישראל.
את
מסכימה איתי שזה לא נכון?
שמאלני: בודאי
שלא,
רק
מאהבה ודאגה לישראל אנחנו באים,
להימנע
מהרג משני הצדדים,
להעשיר
את סוחרי הנשק,
כי
אולי הם מאחורי הכל?
ימני: כדי
להימנע מהרג חפים מפשע צריך לנקוט פעולות.
זו
המציאות
שמאלני: אבל
לנו יש כיפת ברזל,
ואנחנו
שורדים,
אז
למה להילחם ולהפריע את מנוחת השכנים?
ימני: כיפת
ברזל היא לא פיתרון.
היא
הדרך
ימני: האזרחים
לא צריכים לחיות בפחד מטילים ופצצות
שמאלני: דרך?
אז
אולי ניתן גם להם כיפת ברזל,
וישחקו
הנערים לפנינו?
ימני: תני
לי סיבה אחת מדוע לתת להם את כיפת ברזל
שמאלני: כבר
כתבתי למעלה,
לחסוך
בנשק,
לא
להעשיר סוחרי הנשק,
למנוע
הרג,
מי
שרוצה שישחק במלחמה ואנשים תמימים לא
ייהרגו
ימני: את
מסכימה איתי שהצבא יורה למטרות ספציפיות
שהוא בוחר.
לא
כמו הטילים שנורים מעזה שיפגע איפה שיפגע?
שמאלני: ימני
חביב,
המציאות
מעיפה אותי לעיסוקי,
היה
כיף לשוחח,
ולנסות
לדבר כמו שמאלנית,
למרות
שאינני לא זה ולא זה,
אני
מהצד שרוצה להביא לדיאלוג,
לראות
אם שמאלני יכול להגיע לדיאלוג עם ימני
כפי שהוא דורש שהימני יעשה עם חמאס.
להמשך
שיחה אני מוכנה שתפנה אלי כאן -
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=690765&blogcode=14174845
- כי
אלה דברי -
ביי,
היה
כיף
ימני: היה
כיף
ימני: תעשי
חיים
שמאלני: תודה,
גפ
את\ה,
וזה
מה שמעתי תוך
כדי,https://www.youtube.com/watch?v=dDI7x1nwTUw&list=UUa_4DcdTB9QfK0LY9-7qWuQ&index=31
יום
טוב
דיון שני:
כדי
להיות מאוזנת,
לא
ויתרתי,
ותוך
כדי כתיבת הפוסט התחברתי שוב, הפעם כימנית,
שניים
איכזבו אותי קשות,
אבל
האחרונה – השאירה לי פתח ענק לתקווה לשלום
בית.
שמאלני
מחובר.
שיהיה
בהצלחה
שמאלני: היי
ימני: היי
טרילילי,
למה
אתם נותניפ לחיילי צה"ל
תחושה שנלחמו לשוא שלא לדבר על משפחות
החללים?
שמאלני: "אתם"
נותנים?
זה
ביב נותן את התחושה הזו.
ימני: אוי
איך הפכת את העובדות,
החיילים
כבר נלחמו,
עכשיו
לומר להם שנלחמו לשוא זה עושה השמאל
שמאלני
התנתק
דיון שלישי
שמאלני
מחובר.
שיהיה
בהצלחה
ימני: היי
שמאלני,
מדוע
שמאלנים קוראים לימנים פאשיסטים ונאצים?
שמאלני
התנתק
א חרון חביב
שמאלני
מחובר.
שיהיה
בהצלחה
שמאלני: שלום
ימני: הלואי
ויהיה שלום בינינו תחילה,
היי
שמאלני,
מדוע
שמאלנים קוראים לימנים פאשיסטים ונאצים?
שמאלני: אני
לא קוראת לאף אחד ככה...
מדוע
ימנים קוראים לשמאלנים סמולנים מסריחים
עוכרי ישראל ?
שמאלני: מה
הקטע של הסמול בכלל...
אני
חושבת שהניצחון האמיתי שלכם הוא בעובדה
שהיא אפשר לכתוב ימין בשגיאות
שמאלני: *שאי
ימני: אני
שמחה שאת לא מדברת ככה,
אני
חושבת שאפילו שימנים מדברים ככה הם צריכים
להראות שהם יודעים לדבר ולהנמיך להבות
כפי שהם מציעים לימני לעשות מול חמאס
שמאלני: נכון
ימני: וואלה,
אני
לא מאמינה שהיגענו להסכמה
שמאלני: בכלל
אני חושבת שימין שמאל זה לא כזה משנה זה
הקיצוניים שהורסים הכול לכולם
ימני: מסכימה
לגמרי
שמאלני: חחחחח
כן
ימני: שבת
שלום,
יש
תקווה
שמאלני: שבת
שלום גם לך :)
ימני: אם
תרצי לראות הרחבה של דברי נא היכנסתי
בגוגל ל'אוגניה
ישראבלוג'
אני
בשלבי כתיבת פוסט בנושא,
עשית
לי סוויץ'
נעים
באמצע הפוסט
שמאלני: אוקיי
אני אכנס...
שמחתי
לעשות סוויץ
ימני: הפוסט
העדכני גם יהיה לטעמך,
לפי
שיחתנו,
החדש
ייכנס עוד כשעתיים.
חיבוק
שמאלני: בחזרה
:)
הצילום:
Joe Bowler On My Way
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
