לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2022    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כל עוד נפש יהודית ומכבדת הומיה בי


    מצאתי הבוקר בעיתונות , ליתר דיוק ב'מעריב' אצל בן כספית , יוזמה חדשה של פוליטיקאים לאחד קצוות בעם הזה שלנו שדמותו בעיתונות מצטיירת כמשוסעת , אבל למעשה - ביום יום , בחיים הזורמים , יש לגמרי חיים משותפים והומוגניים *

      די אם ניכנס לבית מרקחת , לסופרמרקט , למסעדה , למונית או לבתי החולים בשביל למצוא שם את השילוב האופטימלי

     במפלגה החדשה שעומדת , לפי הכתבה לקום , יהיה פלג יהודי , בייצוג זנדברג , ופלג ערבי עם ייצוג של עודה וטיבי . נראה שעם ההבנה שקיימת בין שני הפלגים האלה איחוד לא יתרום דבר , פרט לאיחוד מנדטים שתועיל לזנדברג עודה וטיבי אלקטוראלית אבל לנו , לאזרחים  לא תוסיף דבר

     אני מחפשת איחוד פלגים מפלגתי מסוג אחר , איחוד בין שסעים עמוקים שעל פניו לא ניתנים לגישור , בין קיצונים באמת , ואני מתכוונת לפלג שאיני יכולה לשבת לידו באוטובוס ( ביום חם גם איני רוצה , כי הם לבושים מעל ומעבר למצופה והאפקט הריחני ברור )  שלא מוכנים ללחוץ את ידי , שאיני פוגשת אותם במקומות הבילוי , שאיני יכולה לארח וספק אם להתארח למשל , בין אלה - לבין יהודים שאינם חרדים , אוזניים תצילנה

     בתחילה ראיתי בדימיוני השואף לאיחוד שסעים את המזיגה האלטרנטיבית - חרדים מאוחדים עם ערבים במפלגה אחת , אבל מהר מאד התנערתי מהחלום כשראיתי בו הבנה גורפת כנגד גיוס וכנגד זכויות נשים ומחשש לראות עוד , מחקתי החלום

     רבות אני אומרת - אל תשב(י) ותייעץ(י) - עשה(י) ! אבל מה לעשות שאין לי הכישורים פרט להבעת תקוותי במילה הכתובה מעל במה צנועה ולא גבוהה מידי זו ? הייתי מאד רוצה , למשל לראות מפלגה שיושבים בה בכפיפה אחת . יהודים חרדים וחרדיות עם יהודים חילונים וחילוניות , אולי תחת כותרת שמבטאת את העמל היומיומי , ושגם פלג ערבי יגור עמה בחדווה ונחת תחת כותרת של עשייה .

.    התקווה לחלום עדיין מותרת כאן , כל עוד נפש יהודית מכבדת הומיה בי

______________________________________

 

* צריך לומר הטרוגנים ,אבל הומוגנים 'תפס' 

 

נכתב על ידי , 1/9/2018 18:07   בקטגוריות אזרחית קטנה, איזה חום, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, חירות ללא הפקרות, חתול השמירה של העיתונות, יהדות, מה טעון תיקון במדינה שלי, מנהיגות, מניעת אלימות, משביתת שמחות מיותרות, נושא חם, ניתוקים וחיבורים, סובלנות, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אצא לי השוקה



   יצאתי הבוקר כמו תמיד, חמושה בשימחה. שמעתי מישהי מדברת על פריצה לשידור, מה שהזכיר לי ששכחתי להיבהל ולפחד, צעדתי באון כאילו כלום, התפלאתי על עצמי, ואז כ- ב- דה ז׳ה וו , נזכרתי בתחושות ז״א זו לא הייתי אני שנזכרתי זה היה הגוף שלי שנזכר איך, ומה ואם יבוא מישהו מאחור,   


 ומה אעשה? ואיך אגיב? ומה בכלל אפשר לעשות ? 


   לגרש המחשבות ולהמשיך ללכת


   סדר יומי ומטלות שהעמסתי על עצמי הסיחו את דעתי עד שהגעתי למחוז חפצי. תוך כדי צעידה זכרתי איך כשהתחילה הסכינאות המחודשת ובגלל שנמאס לי מה׳אובר דוז כאן ( חום חום חום בחולם, חום חום חום בשורוק, קירשנבאום, וסכינאות בגשם שטיהר ס״ס את האוויר אך לא את האווירע ) קפצתי לי לחדשות החוץ ושם אין מה לקנא, אסונות הוריקנים ושיטפונות, נדידת עמים, יריות באוניברסיטאות. הבנתי שכל עם לגורלו, כולל הדת שהביאה על עצמה את הדע״אש...  

  ההתנחמתי בצרת הרבים ? לא ולא, אני חשה סוג של עייפות, אולי אדישות, שקיבלתי על עצמי את העולם על שיגעונותיו ושיגיונותיו, שאין טעם לחרוד על בסיס קבוע, שבין הטיפות אפשר גם ליהנות ממה שיש, ומה שיהיה הוא שיהיה וכמו יהודי טוב שאומר יום יום לעצמו ״אלוהים נתן, אלוהים לקח יהי שם האלוהים מבורך״ אני מקבלת את שקיבלתי מהעולם, זה שגם לפעמים לוקח מבלי להשיב. בוקר בוקר אני מקבלת אותו בברכת. בבוקר טוב, וערב ערב מודה לו על מה שיש.


ואולי נעשיתי אפאטית ?...




אצא לי השוקה http://youtu.be/yfZBO3SZrpE

 


 

נכתב על ידי , 11/10/2015 17:45   בקטגוריות אירוניה, אקולוגיה, באסה, גשמי ברכה, אנשים טובים באמצע הדרך, האמנות השביעית, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, חירות, כמה רוע אפשר לבלוע, נושא חם, עייפות, על הניסים, עצב עמוק, פילוסופי, אקטואליה, פורום ישראבלוג, שחרור קיטור  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביעור הקיווי



   לקראת הפסח כל עוד אני מנקה, מרססת, מסדרת, הייתי רוצה לבער עוד כמה דברים שמפריעים לי, שהחלטתי בזמנם להתעלם מהם, כי הם לא שווים את הדיסקוס עליהם, אבל הם לא נגמרים אפילו שאני מתעלמת מהם הם לא נעלמים, אז הנה כמה דברים כאלה, שהשליטה שלי בהם היא בשלט בלבד, אבל לפעמים אני רוצה לדעת מה קורה והם שוב חוזרים כמו המכה האחת עשרה :


   הייתי רוצה יותר אמת בתקשורת -

למה לשאול אותנו בכותרות ענק אם יהיה לנו סדר או לא כי האסטרואיד מתקרב, ורק באותיות הקטנות לצטט דברי המומחים שהאבטרואיד יעבור מריק 3 מרחקי ירח מאיתנו


   נמאס מגיוס תורות ואידיאולוגיות כקרדום לחפור בהן-

פחות פרשנות-מטעם עם אידיאולוגיות מגויסות מטעם, שנתפרות בתכים גסים למידות הזועק, (לא רוצה להביא דוגמאות כי לא רוצה לחזור עליהן) היה לנו מספיק.


   פחות פורנוגרפיה בתקשורת -

בתקופת טרום הבחירות לא היו הטרדות מיניות, ואחרי הבחירות הן תופסות שוב כותרות, אז מה הן עשו בין לבין, חיפשו במי לבחור ?


   להתרכז בעובדות -

אם אין מה לחדש לא צריך למלא את השעה אם אין מה לומר לא צריך – אפשר גם מוסיקה


   להוציא את המילה גזענות מהשיח הישראלי -

אז הוא אמר שחשבנו שמנשקי מזוזות הם מיעוט והתברר לנו שהם רוב, אז מה קרה ? התרבו מנשקי המזוזות בישראל ומישהו אמר את זה בקול ואז מישהו נעלב כאילו אמרו עליו דברים שלא נאמרו, ממתי ממתמטיקה עושים אידאולוגיה. כאילו מישהו אמר מוכרים יותר ויותר אתרוגים בישראל כל שנה, זה רק מתמטיקה.


מספיק לומר את המילה גזענות לשוא -

    מה הקשר בין גזענות לנאמר למעלה, קצת דיוק ליגנגוויסטי. 

גזענות זה מה שעשו לנו, לא מה שאנחנו 'משוחחים' בינינו לבין עצמנו


גזענות


 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA


מה הקשר בין לומר הערבים יוצאים להצביע לבין הגזענות נגד השחורים באמריקה. אז מה קרה ? באמת לא היה כדאי לקום עם רוב ערבי כי אנחנו לא מצביעים בכלל כי לא יודעים במי להצביע (אוף שוב המתמטיקה הזו )

ובקשר לגזענות באמריקה – מלחמה עקובה מדם הייתה מלחמת האזרחים שם. הרבה דם לבן נשפך בשביל שיוויון הזכויות הזה, אז די להתבכיין, זמן לקחת אחריות.


   מרוב סובלנות והומניזם, עוד מעט ושכחתי שבאנו לבנות כאן מדינה יהודית. לא שיש לי משהו נגד סובלנות והומניזם, אבל מדינה יהודית זו לא מילה גסה


   מה זה עם הפרופסור המבולבל, שאמר דבר שטות ואיוולת שאיחלה ריקבון לבני אדם, למה להתווכח עם הדבר הזה, לא מגיע לו הפירסומת ולא הכותרות ולא ההתייחסות בכלל, ולא זיהום האויר הציבורי בחזרה על דבריו, אבל בהחלט רצוי למצות את הדין עימו, לא באותיות גדולות, סתם איפשהו במדור חוק ומשפט. כי ככה לא מדברים.


   אני בעד שיח תרבותי מכובד ומכבד -

 לא צריך לשסות אזרחי המדינה זה בזה כדי להשיג כותרות, היגיע הזמן לשים סוף לדבר הזה, מי שאמר אמר בדיוק את המילים שהוא אמר, כדי לדעת למה התכוון בדבריו, כדאי מאד לשאול אותו. למה הדבר דומה ? לריב בין בני זוג, כשהאחד אומר איזה דבר והאחר בטוח שהוא מתכוון לאמא שלו, והוא לא שואל אותו אם לזאת התכוון, כי מה שהם באמת אוהבים זה לריב, כי לא למדו אחרת.


שיחת הקיווי בין דפנה ל ב'החיים זה לא הכל'

- אנחנו כל הזמן רבים,

- אז בוא נדבר על משהו שאי ארםשר לריב

אז הם דיברו על קיווי,

- והוא אמר שהוא לא אוהב קיווי,

- אז היא אמרה או קי אז אתה אומר שאין לך מה לאכול כי אני לא מבשלת מספיק, אז תבשל אתה

- ומי ילך לעבודה ? אי אפשר להתפרנס ממה שאת מביאה


ו ... טוב שצילצלו בדלת, והנכנס שאל מה אתם עושים והם אמרו, סתם, דיברנו על קיווי

 

נכתב על ידי , 31/3/2015 15:00   בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, אירוניה, אקולוגיה, באסה, האמנות השביעית, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, הכנות לפסח, חג שמח, חירות, חמץ, מניעת אלימות, נוסטלגיה, נושא חם, סובלנות, עייפות, עברית יפה שפה, עם אחד, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, ציניות, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מודעת דרושים



   כשאני שומעת אנשים משמיצים זה את זה אני אוטמת את אוזני, כשאני שומעת, רואה דברי מתפלגים מדברים סרה במתפלגיהם גם אז אני רוצה לאטום את אוזני, לעצום את עיני. אבל המציאות אינה מאפשרת כי אם אני רוצה לשמוע לפחות מהדורת חדשות אחת ביום, או לקרוא עיתון אחד ביום, אני נחשפת לכביסה המלוכלכת של המתחרה.

   הדברים תופסים את עיני במודעות ענק, באותיות ענק ואוחזים בתשומת ליבי עד שהוא מתחיל לפעם מיותרות ומעצבנות. זהו בזבוז של דופק חיי לריק.

   הוקצבו לי ע"י בורא עולם, או ע"י הגנים או וייס איך ווס, כך וכך פעימות לב והן מתבזבזות על הבלים. למה מנהל מסע בחירות חושב שהשמצת המתחרה תוכל להועיל לתדמיתו האישית – לעולם לא אביןל'מומחים לעניין' המשתמשים במושגים כמו 'קמפיין נגטיבי' צריך להיות ברור שמונחים זרים לא יתאימו למקומינו, הם שליליים – כשמם ואפילו יזיקו.

   מילים יקרות מתבזבזות על השמצות שרק פתי יאמין להןדוברות שׂרה, הן אומרות במה המתחרה יזיק לי, אבל אינן אומרות דברים לעניין שלשמו העמידו עצמם המשמיצים לדין הבוחר. הן לא מפרטות את האידיאולוגיה שלהם, גורמים לי לחשוב שאולי אין כזו, הן לא מתרכזות בכישורים שלהם - רזומה קורות חיים - בקיצור - א'ב' של מבחן התקבלות למישרה.

   יש המבטיחים הרים וגבעות, אבל אינם מבססים אותן בנתונים ועובדות, יש המדברים בסיסמאות, מזלזלים באינטליגנציה ו/או בנסיון העבר של הציבורמרגיז. אחר כך ביום הבוחר יתפלאו ויאמרו - הופתענו מהתוצאות, לא חזינו לא ציפינו.

   הם עדיין משווקים את עצמם כמוצרי צריכה, הם עדיין מתבוססים בסיסמאות נדושות שאין מאחוריהן דבר פרט לאויר החם שהן מפזרותנחמה פורתא היא שלפחות עידן ה'כוכבות' מאחורינו, זה היה פרק כל כך מבזה במסע הבחירות הנוכחי, כל כך מגוחך עד שהפך את הפוליטיקה בישראל לסאטירה של עצמה.

  ואני לא לבד בתחושות האלה אין שיחה שאינה נפתחת במילים 'אין בשביל מי להצביע'. עודף תכסיסנות, הצנחת מועמדים מטעם, עם צבע או בלעדיו עם מגדר / בלי מגדר – ציבור שרוצה לשנות לא 'קונה' את השטיקים, אינו מוצא מנהיג שיפתור את בעיות השעה, הדיור, האבטלה הקשה, לא מוצא מנהיג שפיו ליבו ומעשיו שווים.

   בעגימות הנפש הזו, החלטתי ביני לבין עצמי: "אבחר באיש שיוזיל את חשבון החשמל הנוראי שלי" אבל אז מצאתי שאיש ביטחון שאינו ה'כפ אוף טי' שלי הוצנח למפלגה.

   בצר לי אני פונה נואשות במודעה הבאה:

 



דרושה מפלגה


אזרחית קטנה מחפשת תנועה



שתוזיל משמעותית את מחירי

החשמל והמים

הפירות והירקות

 הלחם המלא

 הגבינות (רצוי גם את אלה המחליפות את גבינות הפרה

הדיור ומיסיו


הכישורים הדרושים :

הבנה + ניסיון בכלכלת המונים 

ניסיון והצלחות מוכרות בנושאים המצויינים לעיל

למפלגה צוות מיומן ואמין שמצויינות וידע בטחוניים יהיו בראש מעייניו

הגשת המועמדות עד לתאריך ה- 15.2.15 כולל.


* ! חשוב !  *

נא להימנע מפניות אישיות, כמו כן מתבקשים המועמדים לא להעמיס פתקים על תיבת הדואר שלי ולבזבז כספים יקרים על קמפיינים ושלטי חוצות.

 

נכתב על ידי , 2/2/2015 10:08   בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, אנשים טובים, באסה, גזרות כלכליות, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, חירות ללא הפקרות, חתול השמירה של העיתונות, כמה רוע אפשר לבלוע, כעס, מה טעון תיקון במדינה שלי, מנהיגות, מניעת אלימות, מעברים, נוסטלגיה, נושא חם, סובלנות, עייפות, עם אחד, עצב עמוק, צדק חברתי, פנטזיה, צחות וטוהר, ציניות, פורום ישראבלוג, מפגשי ישרא-בלוג, שחרור קיטור  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הם רוצחים גם ציירים


 

 

      א. אפשר לכבד סמל דתי של אומה אם זה פוגע ברגשותיה

      ב. אבל יש המשתמשים בסמל כתירוץ לרצוח, לקצץ ידים, לאנוס, בשם הסמל הזה – מפרשים את דבריו כאילו ציווה          לעשות כך

    א. אבל הסמל כבר מזמן לא הוסיף דברים, מי שמשתמש בשמו הוא זה שפוגע פיזית, אז למה ללעוג לדמותו ? יש ללעוג לאלה שאינם מפרשים נכון את דבריו, ולמצות עימם את הדין,

    ב. זה רק ציור, מי שרוצח ציירים מצדיק את מה שהצייר אמר עליו מלכתחילה


    א. אבל יש המייחסים כוח למילים, לציורים וכי אין הציירים, הסטיריקנים מייחסים כוח למילים ? לציורים ? כי הרי השתמשו בכוח הזה מלכתחילה

    ב. אבל זה רק ציור, אפשר לכעוס, להיפגע, לצייר ציור שמשנה את המשמע


    א. אבל למה ללחום באמצעות ציורים ? מילים ? למה ללחום בכלל ? למה לזהם את האמנות בקרבות ? הלא מאמר על מילים שהו חדות כתער ועל עפרונות פוצעים

    ב. שיציירו גם הם, למה לקחת נפש ?


    א. כן,

    הם בהחלט ציירו, שרפו דגלים, ואיש לא פגע בציירים וברומסי הדגלים פיזית, איש לא לקח את נפשם.



    ציור : פייר לאפין   Pierre Lapointe




     

נכתב על ידי , 8/1/2015 11:20   בקטגוריות אמנות, האמנות השביעית, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, כמה רוע אפשר לבלוע, מנהיגות, מניעת אלימות, נושא חם, סובלנות, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, אקטואליה  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 14

Google:  http://israblog.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)