לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2022    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נגמרו לי מילים


     מאז ראיתי תמונות של האיש הזה , רכוב חצי עירום על סוס , תמונות שגרמו לי לתחושה לא נוחה וגיבשתי לי דיעה מאויימת על פוטין , כמו שחשתי כשראיתי את טראמפ מצביע באצבע המורה טרום בחירתו ואומר שיצביעו עבורו אפילו אם יירה בבן אדם מאז השלמתי עם האבחנה והיה לי נוח ככה 

     הוא נח אצלי במגירה הזו ובאיפיון הזה עד אמש כשקיבלתי מייל של הוידיאו שלמטה (אחרי בירור בויקיפדיה הסתבר לי שהוא בן 8 שנים הוידיאו ) שהשאירו אותי מבולבלת לגמרי וללא מילים . ראיתי אדם מוזיקאלי שר ברגש ובאינטונאציה המתאימים שיר געגועים נוגע , אמנם לא סרו מעיני תחושת השליטה והמבט החודר , אבל עדיין איני יודעת מה לחשוב על זה ועל הניגוד הרב באיש ובתופעה שהתגלתה לעיני רק אתמול שמשאירים אותי ללא מילים :

 

           Blueberry Hill

 

              פאטס דומינו

 

        I found my thrill

       On Blueberry Hill

       On Blueberry Hill

      When I found you

 The moon stood still

        On Blueberry Hill

       And lingered until

               My dream came true

The wind in the willow played

               Love's sweet melody

But all of those vows you made

                          Were never to be

                     Though we're apart

             You're part of me still

             For you were my thrill

                      On Blueberry Hill

The wind in the willow played

               Love's sweet melody

But all of those vows you made

                          Were never to be

                     Though we're apart

                  You're part of me still

For you were my thrill

         On Blueberry Hill

 

מילים: A. Lewis / Larry Stock / V. Rose

 

https://youtu.be/IV4IjHz2yIo

 

מסתבר ש . . .

פוטין בעל חגורה שחורה בג'ודו וידוע יותר בתדמית המאצ'ו שהוא מטפח לעצמו, אבל אין זו הפעם הראשונה שהוא שר בציבור. בשנת 2010, כשהיה ראש ממשלת רוסיה, הוא שר את השר Blueberry Hill באירוע שערכה אגודת צדקה לילדים וניגן בפסנתר את הצלילים הראשונים שלו.

נכתב על ידי , 30/7/2018 12:34   בקטגוריות אמיתי לגמרי, מנהיגות, ניתוקים וחיבורים, פורום ישראבלוג, פלאות, פנטזיה, שמח ומבדח, שרביט מוזיקאלי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאוחר מידי


אני לא רוצה שיחשיכו לי את 'מציאות אחרת' את 'חלומות של אתמול' אפילו אם המילים מתאימות איכשהו למציאות. אני רוצה ליהנות ממעשה היצירה אפילו אם היוצר הוכתם - באשמתו או שלא באשמתו.

כשהמציאות נושכת והביס כואב, כשהחושך מאהיל על נפשי, ואני חוששת להאפיל על סביבתי הקרובה, אני מוצאת באומנויות ובעיקר במוסיקה מקור אור לרומם את רוחי.

סיפרתי איך אני מוצאת מפלט במוזיקה כאשר מציפות אותי תחושות שאין ביכולתי להתמודד עימן, עם דברים שאין באפשרותי לשנות.

אבל כשהמוסיקה עצמה יוצרת את הדילמה, כשהמקום שאני נמלטת אליו הוכתם, ואני חשה שאין מפלט, מה יקרה אז? מה יקרה כשאין מקום אליו נפשי יכולה להתרומם אליו, לאסוף כוחות, להעמיק את הנשימה?

כה העז ואמר ניטשה, שלאסוף שפע הוא לא רק למען עצמי, שפע שיש בי יעלה על גדותיו מלהכיל עד שסביבתי תיהנה מהעודפים ששטפו אותה.


לא הייתי רוצה לחיות בעולם בו אנשים כבויים וכבר אין להם מקורות אור כדי להקרין בהם על סביבתם, מקום שבו אי אפשר להטעין את המצברים של הנפש כדי שתאסוף כוח להתמודד עם החיים. מקום בו נפש לא תמצא מזור לרפא גוף.


את האמנות של קראואג'יו אהבתי אפילו כשהיה בה מהאלימות, אבל כשנודע לי שרצח זה כבר לא היה אותו הדבר. ואפילו שיש תיאוריות שרצח בשוגג, אישיותו כבר הוכתמה בעיני, ואמנותו לא היה בה אותו אפקט מרומם שהיה לה עלי כמו קודם.

כשאני צופה בסרטים של וודי אלן אני כמעט מצליחה לשכוח לגמרי את עוונותיו ולהתמקד בעשייה הגאונית שלו.

מהמוסיקה של מוצרט נהניתי פחות אחרי שראיתי את הסרט וההצגה עליו, כשלקחו חירות לספר על חייו עד שדמותו הפכה מגוחכת. לקח לי זמן להתעלם ולומר לעצמי שיש משהו באדם שאוהב להעריץ ולהאליל ואחר כך להפיל ולכתוש עד דק. מהמוסיקה של בטהובן כבר למדתי ליהנות פר סה, אפילו שהסיפורים עליו כבר הפכו נטורליסטים להחליא, אני מצליחה להתעלם לחלוטין מהסיפורים ומאפשרת לנפשי לדאות על כנפי המוסיקה שלו.

במקום להתמקד בכשרונו של אומן ובשפע שהוא מעניק, ולהתבשם בשפע הזה שיפיץ ניחוחו, מחפש אדם ולחטט ולענות את אישיותו של היוצר, כדי למצוא בה את ביצת הזהב, ומשלא מצא, ימצא במקום שהאדם הנושא את הכישרון הוא בשר כמותו, שאין למצוא את הביצה בקרביים של היוצר, כי בינתיים בחיפוש בקרביים הרג האדם את התרנגולת המטילה, ושיש ליהנות ממנה רק בבחינת 'תיהנה מאורה ואל תיגע בה'.

אומרים היום שבעידן האינטרנט הדבר לא אפשרי, שהמיסחור של המדיה גורם להאללת יתר, ולצעקה 'המלך הוא עירום' אחריה. כאילו מכת גורל היא שכאילו הפכה המדיה בני אדם לידוענים ולכן זכותה המוסרית היא גם להרוג אותם, כאילו אינם אדם אלא יציר כפיהם להתעמר בו ללא רגשות אשם. 'כשהם צריכים אותנו הם מחזרים אחרינו, לכן זכותנו לכתוב עליהם כרצוננו'. זה לא מוסרי. כרוצחי נפש או תדמית או שמן טוב של אדם הם, מעלים ומוחקים מטאפורית נפשות.

והידוענים? גם הם אינם פטורים מלשמור על אמות המוסר שלהם, אפילו שהם שרים מהלב וחודרים ללב, מסרים כפולים עלולים להותיר אותנו מרוחקים ודלים מן השפע המוסיקלי שהם יכולים להעניק לנו. את דרור נפשנו ללא כוח מעוף, כבמציאות אחרת, כחלומות של אתמול.

נכתב על ידי , 20/11/2013 12:08   בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, אמנות, אנשים טובים, האמנות השביעית, כמה רוע אפשר לבלוע, מוסיקה, סובלנות, עצב עמוק, פילוסופי, ריאליטי, שרביט מוזיקאלי, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, מפגשי ישרא-בלוג, פורום ישראבלוג  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רחוב רמבם באר שבע



מה עושים כשאני יושבת בעירי זה 29 שנים הרצלייה,

ושומעים ורואים בטלויזיה שרחוב ילדותי בבאר שבע,

הרחוב שתמיד נראה לי הכי בטוח בעולם,

חוטף טיל גראד?

המקום שנסענו לנפוש בו קצת מהטילים של מלחמת המפרץ,

איש ממשפחתי ומכרי כבר איננו גר בבנין הזה

התקשרתי לחברת ילדותי הטובה 'דלת מול דלת'

ואנחנו מנחמות זו את זו

ולא מאמינות

איך קילקלו לנו את הרחוב

ואת הגעגועים אליו.

והילדים מבואסים

כי הבית של סבא וסבתא (אימי תבדל"א)

היה תמיד החוויה הכי הכי 

אינני מוצאת מנוחה לנפשי,

אז קצת עיצבתי

ושיניתי את הצבעים בבלוג (לא סופי)

וגם זה לא הספיק

והוספתי חלונות לקישורים ל 'שרביט המוסיקלי' שלי

ריפוי בעיסוק

ובמוסיקה

ובמספר מילים

נכתב על ידי , 14/11/2012 22:10   בקטגוריות באסה, נוסטלגיה, שרביט מוזיקאלי, שחרור קיטור  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרביט מוסיקלי


את השרביט המוסיקאלי קיבלתי מהיפהפיה הנרדמת שקיבלה אותו מ parliament_blueמשתמש מאומת (האתר שליhttp://israblog.co.il/blogread.asp?blog=114223&blogcode=13504988 וחשבתי איזה רעיון נפלא וכמה קל ונחמד יהיה לעסוק בזה, אבל כאן – הסתבכתי. אני כ כ אוהבת מוסיקה ויש כ כ הרבה קטעים שמחים שאני אוהבת שלא יהיה קל לבחור מעט מהים הזה, לשרביט המוסיקלי הזה יש אופציה אחת והיא - הוא צריך להיות שמח, אז בחרתי את הקטעים הראשונים שהתנגנו בראשי.

 - ראשית אין כמו לפתוח בוקר עם Cat Stevens - MORNING HAS BROKEN 

 - YouTube


אני אוהבת רוק ואהבתי לרקוד רוק,

 

Top 30 best rock songs of the 80's - YouTube


 


- ואני אוהבת מוסיקה לטינית אז הנה דוגמא למשהו שכבש אותי לגמרי: Buenavista Social Club, El Carretero

 

 - YouTube


 

 אבל לא רק הקטע הזה, אלא כל הסרט, והמוסיקה של איברהים פרר שאינני יכולה לעמוד בפניה 

 

הנה עוד משהו לטיני מקפיץ אבל גם איכותי: הזמר שר מנואלה El Limce, אל לינצ'ה,


11.11.12 - 10:00
- בין המוסיקה הלטינית וזו של הילדים נשמט לי האחד והיחיד במינו הזה שאי אפשר לעמוד בקסמו:JOSELITO Y ANTONIO AGUILAR MALAGUEÑA SALEROSA

 


 

- בתקופה הזו של השנה פרנק אייפילד עם השיר


 - YouTube



 תמיד עושה לי שמח,

- ואם אנחנו באוסטרליה אז Waltzing Matilda

 - YouTube


 עם ההסבר העליז מה הוא 'בילבונג' ומי היא בכלל מתילדה, רמז – זו לא בחורה,

   - שמזכיר לי את זמר העם ששר את השיר הזה בביצוע הכי יפה מכולם Burl Ives והנה הוא שר Busted

 - YouTube


הנה שיר ילדים עליז אחד מהרבה שנהג לשיר


Beautiful Ugly Bug Ball Beautiful Ugly Bug Ball

- ואם מוסיקה לילדים אז את הדיסק של מלך האריות אני יכולה לשמוע בלופ' הנה דוגמא שאפשר לרקוד לצליליה Lion King: Be Prepared

 - YouTube


 


 

- ריוורדנס אני מאד אוהבת לראות ועם הזוג הזה הוא הטוב מכול בעיני:


 - Starring Jean Butler and Colin Dunne ...


 


- ולסיום, הקטע הכי מקפיץ, שלמרבית הפלא הוא בכלל קטע לכינור

 

 צליליו משמחים אותי כ כ ואני יכולה לשמוע אותו שוב ושוב ואינני שבעה

 

     


    אני מעבירה את השרביט המוסיקאלי השמח ל:


                                                           דבורה 'חגיגים' (האתר שלי

                                                           ולקנקנתה 'מחשבה חופשית' (האתר שלי)




    10/11/12 - 11:15 - וכאילו קרא 'חומות של תקווה' (האתר שלי) מחשבות הרוויח שרביט , ועשה גם הוא פוסט מוסיקאלי 

     

נכתב על ידי , 7/11/2012 13:13   בקטגוריות שרביט מוזיקאלי  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי: 

בת: 14

Google:  http://israblog.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)