B.logi

    רוני דניאל אמר על מירי רגב , שאמרה על , או נכון יותר צווחה , לכל הכיוונים לחפש אשמים

     יעל דיין מתלכלכת עם ועל המוסד הישראלי

      תינוקות נמחצים בפעוטונים כדי להרדימם ולזכות במעט שקט

     הכותרות האלה מחפות על הכל , כותרות אמורות לשקף את האווירה במדינה אבל אני לא מרגישה שהן משקפות אותי , את חברי , משפחתי ומכרי , את האזרח הקם בבוקר למחייתו

     אני לא מבינה מה קורה כאן , אבל חשה כאילו שתי מדינות נפרדו כאן למדינת השכל הישר ולמדינה של ריקנות רוע ואכזריות

     אני מנסה להבין על מה ולמה קרה וקורה כל זה , מה התיקון ומה המרפא ומחזיקה בכוח את הרכבת מלעזוב את התחנה

     והיא כל כך כבדה ולבדי לא אוכל

    בעניין התקשורת החופשית אני מסכימה הפעם עם זהבה גלאון. מאז ש'נעלם' מעריב' הישן הטוב וההגון אחרי משפט הקלטות מול ידיעות אחרונות, אז נדון נמרודי לכלא, לא הייתה עיתונות חופשית דייה בישראל,

   צר לי שהיה צורך בהקמת ישראל היום כפי שקם בחסות מיליונר חוצלארצי אך 'ישראל היום' מכובד ומכבד, היווה תחליף ראוי למעריב עד יקום מעריב שנית כעוף החול,

   והמילים הטובות על ראש הממשלה בישראל היום אני חייבת לציין, מעולם לא הפריעו לי. מעולם לא הפריעה לי מילה טובה, מה שכן מפריע לי הן מילים רעות, משמיצות, כמו שפעמים רבות 'הארץ' המצוטט הפעם למטה, נוקט בהם לרוב בלשונו העברית העשירה שהוא מנצלה לרוע לשמו.

   אינני רוצה לשמוע בעיתונות דיעות במקום שצריכות להיות ידיעות, מעריב שחזר אלינו לאחרונה יכול להוות דוגמא והוא מתרומם אכן בדרך הנכונה, יש מה לקרוא ! העיתון מעשיר, יש כבוד למכותבים ולקוראים, הידיעות עינייניות, המאמרים משקפים ללא התלהמות מגוון דיעות, כל אחד יכול להכיר את דעתו של המנוגד לו פוליטית או ערכית ( ובקשר לחגיגות השמחה של העליהום התורן - לא ! איני שמחה, ואינני רוצה לראות איש בכלא, גם ראש ממשלה אחד ונשיא אחד בכלא הם שניים יותר מידי. די לרדיפות האלה, זו כהר לא דמוקרטיה אלא ניצול החוק קרדום לחפור בו ) :

 "גלאון ציינה כי התנגדה לחוק ישראל היום מאחר שנועד לבצר את השליטה של ידיעות אחרונות בשוק התקשורת בישראל "ולתת למוזס עוד קלף במשא ומתן המושחת שלו מול נתניהו", כלשונה ... "

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3230811

מה עוד אפשר לעשות עם נייר עיתון

http://www.israelidesign.co.il/UserFiles/Image/in_pic1_12211447814068.jpg

   ראש הממשלה לא זקוק להגנה שלי, במכתב להלן שהבאתי אותו במלואו כפי שמצאתי באתר*  לא מצאתי שום הסתה, עוד סיסמה של השמאל שאני ממש, אבל ממש מתביישת בה ובו אלא דברים ענייניים שנוגעים למעלת הכתבה בשידור, לדברים ענייניים עונים עיניינית סעיף אחר סעיף ולא מנסים לשכנע את המשוכנעים או כפי שעושים נציגים מן השמאל,  'לעצבן' את המתחרים להעיר בהם אלימות ולומר אחר כך אמרנו לכם. זוהי ההסתה במסווה בסיפור הזה

   מי שזקוק להגנה הוא השמאל ( ראה תגובות לדוגמא בתחתית המכתב ) ומנהיגיו שמביישים אותי ואת האזרחים הבלתי מזוהים שרוצים לראות ולשמוע ויכוח עינייני ואינטלינטי ובמקום זאת מקבלים כתבות רכילות, חצאי עובדות, וכשזוכים לתגובה עיניינית, במקום להתאמת ולהתעמת איתה הם זועקים את זעקת הקוזק הנגזל

   לדוגמא המשפט האחרון במכתב אומר ככה :  "תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע"

   אני לא מוצאת כאן שום הסתה אלא עובדות שניתן או לא ניתן להפריכן. וקריאה לריבוי קולות, המכתב עינייני, ולא מצאתי בו דופי, אבל אשמח אם מישהו יסביר לי עניינית ויצביע על הלקויות אבל בתגובות למטה מצאתי גם מצאתי דופי, הן מרובות סיסמאות כמו 'דמוקרטיה' 'הסתה' 'לפעול להחלפתו' 'קגב' 'שנאה' חופש העיתונות', אם זו לא הסתה איני יודעת הסתה מה היא

   אני מתביישת בתגובות האוטומטיות האלה. שלא לומר בשנאה העיוורת, ובזילזול בציבור בוחרים גדול ומגוון, אני כועסת שזנחתי את סדר יומי ואת תוכניותי ומצאתי את עצמי מתקוממת עד חוסר יכולת להבליג. לגבי הוא ושלוחיו אני מתנגדת ל'הוא' אבל שלוחיו באמת מביישים את הימין, אלה כגון לוין, מירי, וביטון

   הזרמים האמיתיים מתחת לכל המלל הזה הוא הויכוח הסמוי לגבי רשות השידור שאשמח אם תמשיך להתקיים, היא מעולה, וכבר כתבתי רבות על כך, מה יש לכל הנ"ל והלעיל ולתאגיד ? מי זקוק לתאגיד ולחיסול ערוצי הרדיו הממלכתי ? אולי לערוצים המתחרים יש ויש כי לחיקו של השידור הציבורי כפי שהוא משודר כיום לעילא ולעילא, נמלטים המאוכזבים הרבים הנסים משדידורי הג'אנק פוד' שמאכילים אותנו המסחריים ?

המכתב :

"מעניין אם אילנה דיין, שמתיימרת להיות אבירת חופש הביטוי, תביא את תגובתנו במלואה, ללא צנזורה:
הגיע הזמן להסיר את המסכה מעל פניה של אילנה דיין, שהוכיחה פעם נוספת שאין לה אפילו טיפת יושרה מקצועית. אילנה דיין היא בין המובילים של העליהום המתוזמר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל.
דיין לא מסתירה את כוונותיה. רק לפני שבועיים הכריזה מלחמה נגד ראש הממשלה בכינוס בנושא התאגיד, כשאמרה: "אנחנו חייבים לנהל את המאבק הזה כמו שלא ניהלנו אף מאבק אף פעם". אמרה וכעת עושה. התכנית שלה הערב אינה אלא תשדיר תעמולה פוליטי נגד ראש הממשלה ורעייתו שכולו מיחזור של רכילות מסולפת ושקרים מרושעים.
איבתה של דיין לראש הממשלה ידועה, כמו גם דעתה על בוחריו. כשראיינה את נשיא ארה"ב ברק אובמה, היא אמרה: "רוב הציבור בישראל בחר בנתניהו לתפקיד – זה חלק מהבעיה!". כלומר, לאילנה דיין יש בעיה לא רק עם ראש הממשלה נתניהו אלא גם עם העם...
איצטלת ה"עיתונאית" של דיין היא בעיקר מסווה לתעמולה פוליטית. בראיון לארי שביט ב"הארץ" ב-2010 אמרה דיין על אהוד אולמרט, בזמן שנחשד בשחיתות חמורה: "יכול להיות שהפסדנו ראש ממשלה מצוין ... זאת אפשרות סבירה למחול על שחיתויות ... שאלת האתרוג היא בעיניי שאלה מורכבת".
זה לא כזה מורכב: אצל דיין ראש ממשלה מימין מקבל הכפשה מתמשכת – כפי שאנו שוב רואים בשידור התעמולה הנוכחי, וראש ממשלה משמאל מקבל איתרוג מלא. ב-2012 שוב התגייסה דיין לעזרת אולמרט. בזמן שהתנהלו נגדו משפטים על שחיתות, העניקה לו דיין ראיון מחבק. בתנועת "אומ"ץ – אזרחים למען מנהל תקין" נדהמו וכינו את התכנית "משדר שירות לטובת אהוד אולמרט".
אילנה דיין היא אשת שמאל קיצוני. להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מתייחסת דיין כאל "גזל קרקעות". בעיתון "הארץ" הקיצוני היא מוצאת "מקור גדול של נחמה" ושל "שפיות".
גם כאן דיין לא רק אומרת אלא גם עושה. היא השתתפה באירועים לגיוס כספים לטובת "הקרן החדשה", ובשנת 2008 אף קיבלה מהקרן האנטי-ציונית "אות הוקרה" מיוחד. את כספי הפרס תרמה דיין לעמותת השמאל הקיצוני "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", ארגון שהוציא דיבה על חיילי צה"ל בפני ועדת גולדסטון.
רדיפת חיילים איננה דבר זר לאילנה דיין. בשנת 2004 העלילה דיין על קצין קרבי, סרן ר', שהוציא להורג ילדה פלסטינית. סרן ר' זוכה מכל אשמה בבית-הדין הצבאי. בית-המשפט המחוזי קבע שהדיווח של דיין "עיוות את האמת", ובית-המשפט העליון אישר שבכתבה יש "לשון הרע".
לאחרונה קיימה דיין ראיון מתחנף עם אבו מאזן. במקום לאתגר אותו עם אמירתו המסיתה והמזעזעת: "אני מברך על כל טיפת דם שנשפכת בירושלים", היא בחרה להתרפס בפניו בנושא אלאור אזריה. בזמן שמשפטו של החייל מתנהל ועומדת לו חזקת החפות, אמרה דיין לאבו מאזן: "אני התביישתי כשראיתי את הסרטון הזה והזדעזעתי והוטרדתי ... התביישתי עוד יותר כשקראתי את הסקרים, וראיתי שכל כך הרבה ישראלים תומכים בחייל הזה". שוב אנו רואים שלאילנה דיין יש בעיה עם העם.
אחרי ששידרה דיין בפעם היחידה (!) תכנית על נזקי ארגוני השמאל הקיצוני, שהתבססה על תחקיר של ארגון "עד כאן", היא מיהרה להתנצל ולהגן על השמאל הקיצוני: "האנשים האלה עושים עבודת קודש ... היה צריך לתת יותר דגש למה שארגוני זכויות אדם עושים למען בעיקר הפלסטינים בדרום הר חברון, שזה מה שעזרא נאווי הקדיש לו את חייו".
עזרא נאווי, אותו מהללת דיין, הוא מי שהתפאר בכך שהסגיר פלסטינים לידי הרשות הפלסטינית – למעצר ובמקרים מסויימים אף למוות – כשכל "חטאם" היה שמכרו קרקעות לידי יהודים. אגב, את החלק השני של תחקיר "עד כאן" על ארגוני השמאל הקיצוני דיין כבר לא שידרה.
הציבור הרחב איבד כבר מזמן כל אמון בגופי תקשורת מרכזיים שהתירו כל רסן בתעמולה שלהם נגד ראש הממשלה וממשלת הליכוד. התכנית של דיין הערב מוכיחה שהציבור צודק. לא פלא שרבים וטובים סירבו להתראיין לה. הם יודעים שהמשחק מכור, ושבמקרה הטוב ישתמשו בהם כעלי תאנה בתכנית שכל מטרתה הכפשה ורצח אופי.
הערב בחרה דיין להשמיץ שוב גם את שרה נתניהו, שבאופן חסר-תקדים ממשיכה גם כרעיית ראש ממשלה בעבודתה הרגילה כפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, ובנוסף פועלת ללא לאות למען ניצולי שואה, חיילים בודדים, נשים מוכות, ילדים חולי סרטן, משפחות שכולות ונפגעי פעולות טרור. מובן שכל זה לא יזכה לתכנית מיוחדת של דיין, שיורדת לשפל המדרגה בניסיון לפגוע בראש הממשלה באמצעות השתלחות בבני משפחתו.
תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע.

 הודעת המחנה הציוני לתגובת ההסתה המסוכנת של נתניהו:

"תגובת רוה"מ על התחקיר של אילנה דיין הערב הינם דברי הסתה לכל דבר, שעלולים ליפול על אוזניים קשובות ולהביא לפגיעה בנפש של עיתונאית שעושה את עבודתה.

בהדרגה מידרדרת ישראל למדינת קגב שבה השלטונות פועלים לפגיעה בפעילותם של שומרי הסף בתקשורת ובמערכת המשפט

סוגיית ההסתה והשנאה אינה נושא לתומכי ימין או שמאל. זו סכנה ממשית להמשך חופש הביטוי לתומכי ימין ותומכי שמאל".

ח"כ ציפי לבני: תגובת ראש הממשלה לדיין מעידה לא פחות מהתחקיר מי עומד בראש ממשלת ישראל. אסור לשתוק מול הסימון, ההסתה והרדיפה - אלא לפעול במשותף להחלפתו ולהצלת הדמוקרטיה בישראל. זה המאבק שהתחלנו בכיכר בשבת - ואנחנו חייבים להמשיך בו.

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד: "ראש ממשלה מסית ואובססיבי. ככה זה לא יכול להימשך".

"התגובה הארוכה כאורך הגלות של ראש הממשלה לתכניתה של אילנה דיין הערב כבר לא שייכת לעולם ההסתה, הסכסוך והפילוג בו משכשך בנימין נתניהו כבר זמן רב. כמו יחסו של נתניהו לסוגיית התאגיד, כמו התגובות שלו לכל ביקורת, אנחנו מדברים על משהו מתחום בריאות הנפש.

אין דבר שמאיים עלינו יותר מפילוג, אובדן ערכים ורוחות רעות מבפנים. בעת האחרונה נתניהו מלבה את כל אלה ללא מעצורים, באובססיביות בלתי נתפסת. הוא ושלוחיו המזדמנים תוקפים את קציני צה״ל וראשי זרועות הביטחון, את שופטי בית המשפט העליון, וכמובן את התקשורת שנואת נפשו. במקום לאחד ולחזק את הערכים המשותפים, הוא מסית ומדיח. כשם שהניח לראשי השב״כ והמוסד לחכות בעוד הוא עורך הצגה לעיתונאים, כך הוא מזניח את ניהול המדינה ועוסק בחיבור תגובות של מאות מילים לתכנית תקשורתית.

יש בליכוד ובממשלה אנשים אחראים ונבונים, שבאו לעבוד. גם הם יודעים: ככה לא מנהלים מדינה ולא מובילים חברה. זו לא בושה לאילנה דיין, אלא לכולנו".

מקרא יש איסור מפורש על שנאת הזולת, ביחד עם איסור על נקמה ונטירה: 

"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ,

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ,

וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" 

(ויקרא, י"ט, י"ז).

 פרופ' יורם יובל פורסם:  05.08.16 , 07:34

   ייתכן וזהו סוד גלוי: ספרו של ארי שביט "My Promised Land",יצא לאור בארצות הברית בשנת 2013, זכה לשבחים ואף זיכה אותו בפרס אניספילד-וולף 2014. הספר ייצא לאור בעברית רק ב-2017, זהו ספר שארצה לקרוא

   יש למה לצפות. בתוך אווירת המלל הרע בתקשורת לאחרונה ועריפת הראשים של כולם נגד כולם בישראל, כשנותרנו עם הבחירה ביו הרע למיעוטו\ ארי שביט הוא קרן אור שפויה עבורי שאני שותה את דבריו בצמא, מקשיבה לתבונתו בקביעות הוא יהיה תמיד נאמן לאמת ולא לדרך פוליטית שבחר אי פעם, הוא ייבחן מחדש כל דרך בהתאם למציאות מתהווה

   באווירה הרעה בארץ, כששימת הדגש על הרע אצל המתחרה, ארי שביט הוא הדובר שלי, כשהכשל של האחר הופך שמחה לאיד ולדוגמא היחידה של התנהגות בכל מדיום המוני אפשרי ואין דובר הגון שפוי, אינטליגנטי, רהוט בעל כושר ניתוח וחזון ונאמן לאמת שלו, שמכבד את עצמו וזולתו כמוהו, כפי שהיה פעם.

   לפני זמן קצר, אחרי שנים של צימאון במדבר הזה, ואחרי שנים של היעדרות מהתקשורת שמעתי אחד מהם ושתיתי בצמאון את דבריו. זה היה דן מרידור, ש'נמחק' באמצעים גרוטסקיים על ידי תכנית בידור סטירית כביכול, אך בעצם יורדת לרמות לא מכובדות ולמעשה לועגת לדברים החיצוניים והשוליים, משהו שכבר בגיל ארבע מלמדים אותנו לא לעשות.

   האם ארי שביט, המוהיקני האחרון בשטח זה ? אני מאד מקווה שנתעשת, והאווירה הציבורית המייאשת תיעלם ממחוזותינו

השגריר

ספרו החדש של העיתונאי והפובליציסט ארי שביט הפך להצלחה מסחררת באמריקה, וזינק לרשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ו"אמזון". בספר מגולל שביט את סיפור הקמתה של ישראל באמצעות שורת סיפורים אישיים, כולל זה של הסבא רבא שלו, ומגיע עד לתקופה הנוכחית ולאיום הגרעין האיראני. תומכיו יראו בכך עוד הישג מבריק, מתנגדיו יטענו שזו עוד פרובוקציה נפוחה בניסיון למשוך תשומת לב

http://www.mako.co.il/culture-weekend/Article-5589bad2a035341006.htm

נ"ב -

       יש עוד הגונים ונאמנים לאמת בתקשורת, (כמו בן דרור ימיני למשל ועוד מעטים שאפשר לשמוע ב'יומן' של הערוץ הראשון)

       אך לא אוסיף להזכיר שמות שמא אשכח מישהו

   לפני מספר ימים קרה דבר שעין לא תוכל לראות, לב לא יבין, נשמה לא תכיל, התיאור הראשון של האדם שביצע את הנורא מכל, דריסת חפים ופשע – רובם ילדים, נעשה, כפי שנמסר לתקשורת על ידי אדם שהיה ידוע ומטופל שנים כחולה נפש.

   כשהייתי רואה את הכותרות האלה בעבר, הייתי תמיד תוהה ביני לבין עצמי ושואלת אם האדם היה מוגדר כחולה נפש מטופל, האם זה צריך לתת תשובה להתנהגותו הזוועתית ?

   מהכותרות לגבי רוצחים בארץ, זה תמיד נשמע כאילו זו הסיבה, ושהיא אמורה להשקיט את שואלי ה'למה' משום מה לי זה אף פעם לא 'הסביר' דבר, להיפך, הייתי חושבת לעצמי, שאם אדם מטופל שנים שמא היה צריך מזמן להחלים ובודאי שלא להתדרדר להתאבדות או רצח קיצון. מה יש בתרופות האלה שהוא לקח ? האם הן מועילות ? אולי מזיקות ? ומי טיפל בו ? אנשים ששוחחו איתו ? ש'שמעו' אותו באמת ?

לפתע הציף את זכרוני נהג אחר, זו היתה דמותו של רוברט דה נירו כנהג המונית השואל את עצמו במראה " ? You talkin' to me " בטונים שונים, מתאמן על המשפט.

   נזכרתי בבדידות התהומית שלו, במחשבות השווא שהיא יצרה בו, ובאלימות שהשתלטה עליו בהדרגה, ראיתי את הסרט לפני שנים, הוא עשה עלי רושם כביר ונורא, אני זוכרת את ההלם שלי מההבנה על בדידות ולאן היא עלולה להוביל את האדם הבודד.

   בתמימותי חשבתי 'הנה, הסרט יביא את הנושא לתודעה, זה ימנע את האסון הבא' מצד שני אני זוכרת את עצמי מדחיקה בחרדה את התחושות הנבואיות שמשאיר הסרט על הצופה

 

► 2:01

Taxi Driver - You Talkin' me? - YouTube

https://www.youtube.com/watch?v=4e9CkhBb18E