רוני דניאל אמר על מירי רגב , שאמרה על , או נכון יותר צווחה , לכל הכיוונים לחפש אשמים

     יעל דיין מתלכלכת עם ועל המוסד הישראלי

      תינוקות נמחצים בפעוטונים כדי להרדימם ולזכות במעט שקט

     הכותרות האלה מחפות על הכל , כותרות אמורות לשקף את האווירה במדינה אבל אני לא מרגישה שהן משקפות אותי , את חברי , משפחתי ומכרי , את האזרח הקם בבוקר למחייתו

     אני לא מבינה מה קורה כאן , אבל חשה כאילו שתי מדינות נפרדו כאן למדינת השכל הישר ולמדינה של ריקנות רוע ואכזריות

     אני מנסה להבין על מה ולמה קרה וקורה כל זה , מה התיקון ומה המרפא ומחזיקה בכוח את הרכבת מלעזוב את התחנה

     והיא כל כך כבדה ולבדי לא אוכל

   ראש הממשלה לא זקוק להגנה שלי, במכתב להלן שהבאתי אותו במלואו כפי שמצאתי באתר*  לא מצאתי שום הסתה, עוד סיסמה של השמאל שאני ממש, אבל ממש מתביישת בה ובו אלא דברים ענייניים שנוגעים למעלת הכתבה בשידור, לדברים ענייניים עונים עיניינית סעיף אחר סעיף ולא מנסים לשכנע את המשוכנעים או כפי שעושים נציגים מן השמאל,  'לעצבן' את המתחרים להעיר בהם אלימות ולומר אחר כך אמרנו לכם. זוהי ההסתה במסווה בסיפור הזה

   מי שזקוק להגנה הוא השמאל ( ראה תגובות לדוגמא בתחתית המכתב ) ומנהיגיו שמביישים אותי ואת האזרחים הבלתי מזוהים שרוצים לראות ולשמוע ויכוח עינייני ואינטלינטי ובמקום זאת מקבלים כתבות רכילות, חצאי עובדות, וכשזוכים לתגובה עיניינית, במקום להתאמת ולהתעמת איתה הם זועקים את זעקת הקוזק הנגזל

   לדוגמא המשפט האחרון במכתב אומר ככה :  "תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע"

   אני לא מוצאת כאן שום הסתה אלא עובדות שניתן או לא ניתן להפריכן. וקריאה לריבוי קולות, המכתב עינייני, ולא מצאתי בו דופי, אבל אשמח אם מישהו יסביר לי עניינית ויצביע על הלקויות אבל בתגובות למטה מצאתי גם מצאתי דופי, הן מרובות סיסמאות כמו 'דמוקרטיה' 'הסתה' 'לפעול להחלפתו' 'קגב' 'שנאה' חופש העיתונות', אם זו לא הסתה איני יודעת הסתה מה היא

   אני מתביישת בתגובות האוטומטיות האלה. שלא לומר בשנאה העיוורת, ובזילזול בציבור בוחרים גדול ומגוון, אני כועסת שזנחתי את סדר יומי ואת תוכניותי ומצאתי את עצמי מתקוממת עד חוסר יכולת להבליג. לגבי הוא ושלוחיו אני מתנגדת ל'הוא' אבל שלוחיו באמת מביישים את הימין, אלה כגון לוין, מירי, וביטון

   הזרמים האמיתיים מתחת לכל המלל הזה הוא הויכוח הסמוי לגבי רשות השידור שאשמח אם תמשיך להתקיים, היא מעולה, וכבר כתבתי רבות על כך, מה יש לכל הנ"ל והלעיל ולתאגיד ? מי זקוק לתאגיד ולחיסול ערוצי הרדיו הממלכתי ? אולי לערוצים המתחרים יש ויש כי לחיקו של השידור הציבורי כפי שהוא משודר כיום לעילא ולעילא, נמלטים המאוכזבים הרבים הנסים משדידורי הג'אנק פוד' שמאכילים אותנו המסחריים ?

המכתב :

"מעניין אם אילנה דיין, שמתיימרת להיות אבירת חופש הביטוי, תביא את תגובתנו במלואה, ללא צנזורה:
הגיע הזמן להסיר את המסכה מעל פניה של אילנה דיין, שהוכיחה פעם נוספת שאין לה אפילו טיפת יושרה מקצועית. אילנה דיין היא בין המובילים של העליהום המתוזמר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל.
דיין לא מסתירה את כוונותיה. רק לפני שבועיים הכריזה מלחמה נגד ראש הממשלה בכינוס בנושא התאגיד, כשאמרה: "אנחנו חייבים לנהל את המאבק הזה כמו שלא ניהלנו אף מאבק אף פעם". אמרה וכעת עושה. התכנית שלה הערב אינה אלא תשדיר תעמולה פוליטי נגד ראש הממשלה ורעייתו שכולו מיחזור של רכילות מסולפת ושקרים מרושעים.
איבתה של דיין לראש הממשלה ידועה, כמו גם דעתה על בוחריו. כשראיינה את נשיא ארה"ב ברק אובמה, היא אמרה: "רוב הציבור בישראל בחר בנתניהו לתפקיד – זה חלק מהבעיה!". כלומר, לאילנה דיין יש בעיה לא רק עם ראש הממשלה נתניהו אלא גם עם העם...
איצטלת ה"עיתונאית" של דיין היא בעיקר מסווה לתעמולה פוליטית. בראיון לארי שביט ב"הארץ" ב-2010 אמרה דיין על אהוד אולמרט, בזמן שנחשד בשחיתות חמורה: "יכול להיות שהפסדנו ראש ממשלה מצוין ... זאת אפשרות סבירה למחול על שחיתויות ... שאלת האתרוג היא בעיניי שאלה מורכבת".
זה לא כזה מורכב: אצל דיין ראש ממשלה מימין מקבל הכפשה מתמשכת – כפי שאנו שוב רואים בשידור התעמולה הנוכחי, וראש ממשלה משמאל מקבל איתרוג מלא. ב-2012 שוב התגייסה דיין לעזרת אולמרט. בזמן שהתנהלו נגדו משפטים על שחיתות, העניקה לו דיין ראיון מחבק. בתנועת "אומ"ץ – אזרחים למען מנהל תקין" נדהמו וכינו את התכנית "משדר שירות לטובת אהוד אולמרט".
אילנה דיין היא אשת שמאל קיצוני. להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מתייחסת דיין כאל "גזל קרקעות". בעיתון "הארץ" הקיצוני היא מוצאת "מקור גדול של נחמה" ושל "שפיות".
גם כאן דיין לא רק אומרת אלא גם עושה. היא השתתפה באירועים לגיוס כספים לטובת "הקרן החדשה", ובשנת 2008 אף קיבלה מהקרן האנטי-ציונית "אות הוקרה" מיוחד. את כספי הפרס תרמה דיין לעמותת השמאל הקיצוני "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", ארגון שהוציא דיבה על חיילי צה"ל בפני ועדת גולדסטון.
רדיפת חיילים איננה דבר זר לאילנה דיין. בשנת 2004 העלילה דיין על קצין קרבי, סרן ר', שהוציא להורג ילדה פלסטינית. סרן ר' זוכה מכל אשמה בבית-הדין הצבאי. בית-המשפט המחוזי קבע שהדיווח של דיין "עיוות את האמת", ובית-המשפט העליון אישר שבכתבה יש "לשון הרע".
לאחרונה קיימה דיין ראיון מתחנף עם אבו מאזן. במקום לאתגר אותו עם אמירתו המסיתה והמזעזעת: "אני מברך על כל טיפת דם שנשפכת בירושלים", היא בחרה להתרפס בפניו בנושא אלאור אזריה. בזמן שמשפטו של החייל מתנהל ועומדת לו חזקת החפות, אמרה דיין לאבו מאזן: "אני התביישתי כשראיתי את הסרטון הזה והזדעזעתי והוטרדתי ... התביישתי עוד יותר כשקראתי את הסקרים, וראיתי שכל כך הרבה ישראלים תומכים בחייל הזה". שוב אנו רואים שלאילנה דיין יש בעיה עם העם.
אחרי ששידרה דיין בפעם היחידה (!) תכנית על נזקי ארגוני השמאל הקיצוני, שהתבססה על תחקיר של ארגון "עד כאן", היא מיהרה להתנצל ולהגן על השמאל הקיצוני: "האנשים האלה עושים עבודת קודש ... היה צריך לתת יותר דגש למה שארגוני זכויות אדם עושים למען בעיקר הפלסטינים בדרום הר חברון, שזה מה שעזרא נאווי הקדיש לו את חייו".
עזרא נאווי, אותו מהללת דיין, הוא מי שהתפאר בכך שהסגיר פלסטינים לידי הרשות הפלסטינית – למעצר ובמקרים מסויימים אף למוות – כשכל "חטאם" היה שמכרו קרקעות לידי יהודים. אגב, את החלק השני של תחקיר "עד כאן" על ארגוני השמאל הקיצוני דיין כבר לא שידרה.
הציבור הרחב איבד כבר מזמן כל אמון בגופי תקשורת מרכזיים שהתירו כל רסן בתעמולה שלהם נגד ראש הממשלה וממשלת הליכוד. התכנית של דיין הערב מוכיחה שהציבור צודק. לא פלא שרבים וטובים סירבו להתראיין לה. הם יודעים שהמשחק מכור, ושבמקרה הטוב ישתמשו בהם כעלי תאנה בתכנית שכל מטרתה הכפשה ורצח אופי.
הערב בחרה דיין להשמיץ שוב גם את שרה נתניהו, שבאופן חסר-תקדים ממשיכה גם כרעיית ראש ממשלה בעבודתה הרגילה כפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, ובנוסף פועלת ללא לאות למען ניצולי שואה, חיילים בודדים, נשים מוכות, ילדים חולי סרטן, משפחות שכולות ונפגעי פעולות טרור. מובן שכל זה לא יזכה לתכנית מיוחדת של דיין, שיורדת לשפל המדרגה בניסיון לפגוע בראש הממשלה באמצעות השתלחות בבני משפחתו.
תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע.

 הודעת המחנה הציוני לתגובת ההסתה המסוכנת של נתניהו:

"תגובת רוה"מ על התחקיר של אילנה דיין הערב הינם דברי הסתה לכל דבר, שעלולים ליפול על אוזניים קשובות ולהביא לפגיעה בנפש של עיתונאית שעושה את עבודתה.

בהדרגה מידרדרת ישראל למדינת קגב שבה השלטונות פועלים לפגיעה בפעילותם של שומרי הסף בתקשורת ובמערכת המשפט

סוגיית ההסתה והשנאה אינה נושא לתומכי ימין או שמאל. זו סכנה ממשית להמשך חופש הביטוי לתומכי ימין ותומכי שמאל".

ח"כ ציפי לבני: תגובת ראש הממשלה לדיין מעידה לא פחות מהתחקיר מי עומד בראש ממשלת ישראל. אסור לשתוק מול הסימון, ההסתה והרדיפה - אלא לפעול במשותף להחלפתו ולהצלת הדמוקרטיה בישראל. זה המאבק שהתחלנו בכיכר בשבת - ואנחנו חייבים להמשיך בו.

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד: "ראש ממשלה מסית ואובססיבי. ככה זה לא יכול להימשך".

"התגובה הארוכה כאורך הגלות של ראש הממשלה לתכניתה של אילנה דיין הערב כבר לא שייכת לעולם ההסתה, הסכסוך והפילוג בו משכשך בנימין נתניהו כבר זמן רב. כמו יחסו של נתניהו לסוגיית התאגיד, כמו התגובות שלו לכל ביקורת, אנחנו מדברים על משהו מתחום בריאות הנפש.

אין דבר שמאיים עלינו יותר מפילוג, אובדן ערכים ורוחות רעות מבפנים. בעת האחרונה נתניהו מלבה את כל אלה ללא מעצורים, באובססיביות בלתי נתפסת. הוא ושלוחיו המזדמנים תוקפים את קציני צה״ל וראשי זרועות הביטחון, את שופטי בית המשפט העליון, וכמובן את התקשורת שנואת נפשו. במקום לאחד ולחזק את הערכים המשותפים, הוא מסית ומדיח. כשם שהניח לראשי השב״כ והמוסד לחכות בעוד הוא עורך הצגה לעיתונאים, כך הוא מזניח את ניהול המדינה ועוסק בחיבור תגובות של מאות מילים לתכנית תקשורתית.

יש בליכוד ובממשלה אנשים אחראים ונבונים, שבאו לעבוד. גם הם יודעים: ככה לא מנהלים מדינה ולא מובילים חברה. זו לא בושה לאילנה דיין, אלא לכולנו".

מקרא יש איסור מפורש על שנאת הזולת, ביחד עם איסור על נקמה ונטירה: 

"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ,

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ,

וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" 

(ויקרא, י"ט, י"ז).

 פרופ' יורם יובל פורסם:  05.08.16 , 07:34

   שלשום בבוקר, בשעה שמשרדים נפתחים ועיני פקידות נפקחות לאט אחרי קפה ראשון של בוקר צילצלתי לחברת הגז שמספקת אותו לבניין הבדירות שלי.

   פתחתי במילים:  " אני מצלצלת כדי לדווח על אסון שנמנע בנס "

הקטע החיובי היחיד בסיפור היה ששמעו אותי עד הסוף, היפנו אותי לגורם מטפל, שגם הוא שמע אותי עד הסוף אבל ביקשה שאשלח פקס, אמרתי בשביל מה פקס, הכל רשום, הראשונה אמרה שהשיחות מתועדות.

ובכן הסיפור של הנס המיותר כך היה:

   בסביבות השעה ארבע אחה"צ יום ד' לקראת יציאתי לשיעור בפילוס במכון אבשלום, ניסיתי להכין לעצמי קפה, שמתי מים על הגז ( לא אוהבת קומקום חשמלי לצורך זה בגלל האבנית הצפה, אבל זה לאופרה טראגית אחרת ) הגז לא נדלק, ניסיתי שוב ושוב - נדה, טוב שיש קומקום חשמלי בצד.

   השיעור היה פנטסטי כמו תמיד, שכחתי מכל צרותי האמיתיות והבחירותיות ומהגז.

   כשחזרתי מצאתי על מפתני, על המרבד, פיסת נייר בגודל רבע פוליו, שמספרת לי שהחליפו לי את מונה הגז, הבנתי למה לא היה גז, ניסיתי שוב להדליק, לא נדלק, בחוכמתי הרבה הבנתי שייקח לו זמן לעלות שמונה קומות.

   שבתי לעינייני, בליבי כועסת נורא, איך זה שמחליפים מונה גז בלי תיאום, בלי להודיע, ובלי להדריך, הרי קורה שאנשים משאירים משהו על האש, והולכים... נאמר... להתקלח ? לקומה אחרת למי שיש ? לכבס ? לנוח ? לשכנה ? להוריד אשפה ?

   שלא לדבר על נימוס אלמנטארי, מחליפים לך משהו שאתה משלם עבורו – זכותך לדעת על כך מראש. אינני זוכרת מה החלטתי ביני לביני באותה שעה שמונה בערב, יום ד' דנן, אם להשאיר ברז אחד פתוח עד שאריח משהו, או שבטעות הישארתי ברזון אחד פתוח,  אבל מה שבטוח זה שבחצות כשהחלטתי לפרוש לשנת הלילה לא היה שום ריח בבית. הערב היה קריר, התריסים היו פקוחים אך מעט. 

   אתמול, יום חמישי, בשעה שש בבוקר התעוררתי לריח חזק מאד של גז דולף, בדימדומי שנתי הייתי בטוחה שזה מבחוץ, איכשהו הרמתי את עצמי, היה חושך, זכרתי שלא כדאי להדליק אור, בגלל הניצוץ, גם סיגריה לא, משהו שאני עושה כשאני נרגשת מידי, פתחתי את כל החלונות והדלות וחיכיתי בסבלנות.

" למה את צועקת " שאלה הפקידה,

בתשובה שאלתי אותה ' מה היא הייתה עושה במקומי ' (רק הרמתי את הקול, לא צעקתי באמת ) למזלי הרב היא הבליגה וקלטה את הסיטואציה ולא הוסיפה חטא על פשע ללמד אותי נימוסין והליכות

  " פלא שבתים מתפוצצים במדינת הפראטאץ' הזאת " סיכמתי את השיחה עם הפקידה.

נ"ב, שכנתי לקומה שאלה אותי בארבע למחרת, יום חמישי, אם גם לי אין גז, סיפרתי לה הסיפור, לאן נעלמה פיסת הנייר שלה אני שואלת ?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96

גז הוא מצב צבירהשל החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה , המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו נמצאים. גז, בדומה לנוזל, מסוגל לזרום, ואינו מתנגד לשינוי בצורתו. בניגוד לנוזל, לגז אין נפח קבוע, והוא נוטה להתפשט כדי למלא את כל הנפח שהוקצב לו (עיקרון אבוגדרו). האנרגיה הקינטית של גז גדולה מזו של נוזלאו מוצק, אך קטנה מזו של הפלזמה.

מקור המילה גז היא כנראה בדרך בה איית מחדש כימאי פלמי את המילה היוונית כאוס, כפי שזו נשמעה באוזניו.

גפ"מ (גז בישול)

משק הגפ"מ בישראל גפ"מ (גז פחמימני מעובה, מכונה גם "גז בישול") מופק מנפט גולמי בתהליך הייצור, ומשמש לבישול, חימום ומאור במגזר הביתי, החקלאי והתעשייתי, וכתשומת ייצור בתעשיית הפטרוכימיה. מרבית הצריכה בישראל מגיעה מבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, וחלקה מיובא מחו"ל.קרא עוד מינהל הדלק והגז - תחום הגפ"מ אגף פיקוח ובטיחות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, פועל במסגרת מינהל הדלק והגז, להעלאת רמת הבטיחות ומיגור מפגעי בטיחות, במטרה לקיים רמת בטיחות נאותה של משק הגפ"מ בישראל. אגף הנדסה ורישוי מעניק רישיונות לספקי גז, מתקני גפ"מ ועוסקים בגפ"מ.

שימוש בטוח בגז:

http://energy.gov.il/Subjects/CookingGas/Pages/GxmsMniLPGSafeUseOfGas.aspx

מיכלי גז המותקנים בתוך הדירה עלולים לגרום לשריפה, פיצוץ ונזקים כבדים לאדם ולרכוש. דליפת גז מהמיכל או מהחיבורים גורמת להצטברות גז ולפיצוץ במגע עם אש או ניצוץ חשמלי, ואף להרעלה ולחנק.

   אי שם,

מלב הר געש, צמח אי קטן,

התקררו הטרשים

באי המוקף מים סוערים

התישבו אנשים

שעוד רבות יסופר על אילו מכשולים

גברו בטרם היגיעו אליו בודדים,

חלושים אך חדורי ניצוץ חיים

   האי הוקם לתפארת יושביו,

איש ואיש היו קמים השכם לעמל כפיו

יחדים התאחדו לזוגות, זוגות הולידו ילדים, מנהיג קם לשכלל את בנייתם,

הוא השכיל להעצים,

להעשיר, להוריש,

שפע ותורה לילדים שגדלו על ברכיהם, שיבואו אחריהם.

שמח בחלקו הי כל איש.

   בשיבה טובה

הלך יום עצוב אחד

המנהיג הדגול לעולמו.

ימים רבים התאבלו על לכתו,

עד שראו כי ללא מנהיג

להמשיך לא ישכלו.

דנו, התלבטו, התווכחו,

ולא נמצא המחליף כמותו,

ביאושם כי רב חשבו כי יוכלו

להמשיך בחייהם כפי שצלחו

עד כה

   יום אחד קם אדם ואמר

'' לא ייתכן כדבר הזה,

אמנם חיינו מתנהלים,

אבל אם נצטרך להחלטות קשות,

אם נצטרך לגבור על הגלים,

אם יפלשו קנאים

לרכושנו נזדקק למנהיג

וטובה שעה אחת קודם,

   הן צריך להיערך "

רבים היו הוויכוחים,

מועמדים הוזכרו שמותיהם

אך לכל מועמד

נמצא איזה אדם

למצוא בו פגם

אחד נזכרו כי עשה............

שני שאמר ......

שלישי שרצה ..........

   ישבו לטכס עצה

דבר נפל בסופה.

על בחירות חשאיות הוחלט,

שאיש יציע מועמד כראות עינייו,

ייספרו הקולות,

המקבל את רובן יהיה המנהיג

לארבע השנים תמימות.

   ברוב זעום נבחר מנהיג

שלא היה מקובל על רובם,

המועמדים שליטים בעיני רוחם

לא יכלו לסבול את הצניחה במעמדם

לחשו שמועות מחדרי חדריו

הסיפורים עברו מפה לאוזן,

במפגשים חברתיים

ובכיכר.

   נאמני המועמדים שמאסו בעבודה,

בעיני רוחם, שהזו עצמם בתפקידם,

שיגרו שליחים

לתלות שלטים

בהם יסופרו מעלליהם

של הזוג המדובר

… לפי המסופר

 

   קבוצות נאספו סביב המודעות,

ליגלגו וצחקו למראות

רבים זעקו חמס, קיללו הדמויות

היו שהאשימו אותם בבטלה שגברה ,

אחרים בקוצר ידם

למצוא לעצמם מחסה ליום הקרה.

והמהומה רק הלכה וגברה,

   לפתע פרצה קריאה:

” ראו את תסרוקתה ...

צחק השני: “ ראו את שימלתה !

צעק שלישי: “ שימעו מה אמרה לפני שעה !

• : “ שמעתי ! כן !

  גם ראיתי בידה ...

  כוס יין חצי מלאה !

• : “ שמעתי מפוארת הייתה !

  המסיבה בביתה !

   ופתאום :  “ הס !

הושלכה דממה

" הניחו אישה ! " קרא

" הראיתם את דמותכם במראה ?

את עצמכם אתם דוברים

הביטו בהשתקפויותיכם

בחלונות הראווה !

לאספסוף נדמיתם

אוי לבושה "

   ובכה מרה