B.logi

הסיפור של הארוחות , הכסאות, הכביסות , ועוד כאלה שטחו אוזני מלשמוע , גרמו לי לתחושה לא נעימה של מיאוס , חוסר רצון להקשיב או להתמצא בפרטים שיש בהם מין תחושה של עליבות על עצם ההתעסקות בהם , חוסר טעם בשל חוסר עניין או תועלת , וגם רחמים ובושה בשביל מי שמתעסק בזה

     כשהתאוששתי מעט מהתחושות האלה מר דה ז"ה וו התערב פתאום כאילו סיפורים כאלה כבר שמעתי . זה היה מוכר טבול בטעם לא נעים שכזה של שמחה לאיד על קטנות . משהו ניסה להיחלץ משורשי זכרוני , אבל זה היה כל כך הזוי ושולי שהיה לי קושי להתמקד

     הנוקש על דלתות זיכרוני נטה בכלל לתחום הבידור , כזה שיש בו  שמחה לאיד לצרות של אחרים שמתפרצות במקומות הכי לא צפויים עד כדי גיחוך , וכשזה מגיע לבתי המשפט , בדלתיים סגורות למרבה המזל , מתפרסמת הפיקנטריה

     החלטתי לכן , לתת למוחי לבדוק ב'מוסיקה' , בתבניות של הדברים וכך אכן נזכרתי בציטוטים דומים מהמדורים האלה בעיתונות (במעריב מביא את סיפורים כאלה יונתן הללי )

     אלה הם בעצם קוריוזים של שולי החיים , קוריוזים של גירושין מבית המשפט לענייני משפחה אוי כמה שזה יצחיק אותם חשב לעצמו כנראה מחבר כותרת הפיתיון . מצפה מקוראים שיהנו בהנאת "לי זה לא יקרה" אבל אני אף פעם לא  צחקתי .

     תמיד ידעתי שסבל מסתתר מאחורי היחסים המקוקלים שפעם היו אהבה גדולה צר היה לי עליהם שאינם מסוגלים אחרת , שאינם מנסים גישור לליבון דברים בצורה מכובדת ומנומסת , וחששתי לילדיהם , פירות האהבה שפגה

     להלן "הרי את מגורשת לי" : מן העיתונות , משפטי הגירושין המוזרים ביותר בעולם :

האישה שהתגרשה מבעלה בגלל סטטוס בפייסבוק

הגבר שניקה יותר מדי

והזוג שרצה להתגרש בגלל מזלג

לי זכורים משפטים שפורסמו כמו 'היא אכלה שום. . . '

'היא ישנה בחדר אחר . . . '

'היא בישלה בכוונה מאכלים שאיני אוהב . . . '

'היא קנתה לעצמה יותר מידי נעליים . . . '

'הוא מזמין חברים בלי להסכים איתי . . .  ואני צריכה להכין . . . ולצאת מהבית . . . '

בהצהרות ההזויות הנ"ל איש אינו יוצא נשכר , ריגשות הטינה גוברות ואם יש ילדים שתלויים בתוצאות יש סבל

     יש לי תחושה שכל המדיה פרוצה ואין מתעניינים יותר בטוב , במאבק ברע , בין מותר לאסור . הכדאי והמכובד נשאר מוזנח בודד מאחור , הכל הותר , כולל כבוד האדם

    פרט לעיתונאים מסוימים שנלחמים כך על לחמם , המרוויחים היחידים מהטפשוטת הזו הם עורכי הדין , שכמו רופא שינים נלהב יעודד ב'תנו לו בשינים' להשיג לקוחות .

  ועכשיו מששמתי את ליבי לדמיון המנייריסטי החיצוני בהתנהלות בדיני המחוזות והכביסות (פעם זה היה חלב וגלידות , היה גם סיפור על מיטה בטיסות) שרק בית המשפט מהווה גורם משותף דומה בצרמוניה הזו , אני חשה שאיש לא ינצח כאן , הרבה לכלוך יתפזר במרחב הציבורי שלנו והילדים בתמונה השניה הזו הם אנחנו האזרחים השוחים במדמנה הזו

     אני מקווה שאיננו עומדים להפסיד בגדול , בעיקר להפסיד כבוד עצמי , הרבה הרבה כבוד עצמי , ואין ילד שיתקע אצבע בסכר לעצור את ההחלקה במדרון

   בערב חג השבועות ביליתי בחדר זבל , ומעשה שקרה כך היה :

   בשש בערב יצאתי לקנות סיגריות בקיוסק , כשהיגעתי הביתה לא מצאתי המפתחות לא בדלת לא אצלי , חזרתי לקיוסק , אוריאל ליווה אותי לחפש בדרך - לא ! ! !

   האפשרות היחידה בפח הכתום

ירדתי , הצצתי , לא רואים , לקחתי פנס מעליזה , מצאתי אבל עמוק מידי , בשלב זה התעקשתי להמשיך בלי להטריד חתני יאמר לזכותי , וגם לא את אוריאל. השש לעזרה , מצאתי איזה מקל הרמתי החליק , הרמתי החליק , השכבתי את הפח ו - המפתחות נ ע ל מ ו כבר הייתי בטוחה שמשהו מתעתע בי , הסתכלתי סביב - אין איש , אין רמז לרוחות , או חתולים שחורים .סחבתי הפח לאור בכניסה ל'חדר', השכבתי אותו מהצד השני , די כבד אפשר לומר , הוצאתי פלסטיקים - אין , הארתי בפנסים משהו נצנץ בג'יפה שחורה , זחלתי פנימה והוצאתי

   בדרך למעלה החלטתי . במקום להתפנק ולנוח כמעה בשבועות השנה , עדיף כבר להתעייף מהכנת. מאכלי חלב שממש , אבל ממש לאא טובים לי , מלהתעייף ככה . חברה אחרת אמרה שמרקתי עצמי לקראת לימוד תורה . ושנלמד השבת שיעור פילוסופיה שהפסדתי ( דקארט השם ישמור )

   היגעתי כולי ג'יפה לעליזה ( שכנתי תבורך ) ניקינו המפתחות והידיים באקונומיקה , הידיים עדיין מריחות מאקונומיקה , היציעה לי תה , אמרתי קודם השימלה לכביסה ואני לאמבטיה ,

אחרי נקיה הדלקתי נרות

   היגעתי לעליזה נקיה , אחיה וגיסתה ממאוסטריה בינתים היגיעו וקיבלנו תה ואני עוגה לא גבינה

חג שמח

   כשאני רוצה לברך ולשגר מתנה לחבר מרוחק, אני מצרפת השי לזר פרחים ושולחת התשורה מחנות הפרחים

כשאני רוצה להגיע למקום רחוק אני עולה על אוטובוס, משלמת לנהג, מקבלת כרטיס והאוטובוס מביא אותי ללא טרחה מיותרת מצידי ליעדי.

   למקומות מרוחקים עוד יותר אני נוסעת ברכבת, עוקפת את כל הרמזורים מנפנפת ניפנוף וירטואלי למכוניות הזעירות בפקקים, כמו צעצועים במשחק הן נראות לי, אני מחייכת לעצמי חיוך מעונן שמעלה בי מיד את מפלס מצב הרוח, נושמת נשימה עמוקה ומרימה את ראשי לעבר המרחבים

   כשאני מגיעה קרוב ליעד אני עוצרת מונית שלוקחת אותי לפתח מחוז חפצי ( לפעמים אני אפילו צועדת לשם )

האם זה אומר שאני אוטונומית ולא זקוקה למכונית ?

• 
• Isadora Duncan Dancerssylviagold1685,690 views

ריקוד חופשי

1903- איזדורה דנקן פיתחה מחול המושפע מפילוסופיות של פרידריך ניטשה, ועל בסיס האמונה שהמחול הטבעי והחופשי של היוונים הקדומים הוא מחול העתיד

דנקן פיתחה פילוסופיה של מחול המבוססת על תפיסות טבעיות ורוחניות, ותרמה לקבלת מחול טהור כאמנות גבוהה

    בעניין התקשורת החופשית אני מסכימה הפעם עם זהבה גלאון. מאז ש'נעלם' מעריב' הישן הטוב וההגון אחרי משפט הקלטות מול ידיעות אחרונות, אז נדון נמרודי לכלא, לא הייתה עיתונות חופשית דייה בישראל,

   צר לי שהיה צורך בהקמת ישראל היום כפי שקם בחסות מיליונר חוצלארצי אך 'ישראל היום' מכובד ומכבד, היווה תחליף ראוי למעריב עד יקום מעריב שנית כעוף החול,

   והמילים הטובות על ראש הממשלה בישראל היום אני חייבת לציין, מעולם לא הפריעו לי. מעולם לא הפריעה לי מילה טובה, מה שכן מפריע לי הן מילים רעות, משמיצות, כמו שפעמים רבות 'הארץ' המצוטט הפעם למטה, נוקט בהם לרוב בלשונו העברית העשירה שהוא מנצלה לרוע לשמו.

   אינני רוצה לשמוע בעיתונות דיעות במקום שצריכות להיות ידיעות, מעריב שחזר אלינו לאחרונה יכול להוות דוגמא והוא מתרומם אכן בדרך הנכונה, יש מה לקרוא ! העיתון מעשיר, יש כבוד למכותבים ולקוראים, הידיעות עינייניות, המאמרים משקפים ללא התלהמות מגוון דיעות, כל אחד יכול להכיר את דעתו של המנוגד לו פוליטית או ערכית ( ובקשר לחגיגות השמחה של העליהום התורן - לא ! איני שמחה, ואינני רוצה לראות איש בכלא, גם ראש ממשלה אחד ונשיא אחד בכלא הם שניים יותר מידי. די לרדיפות האלה, זו כהר לא דמוקרטיה אלא ניצול החוק קרדום לחפור בו ) :

 "גלאון ציינה כי התנגדה לחוק ישראל היום מאחר שנועד לבצר את השליטה של ידיעות אחרונות בשוק התקשורת בישראל "ולתת למוזס עוד קלף במשא ומתן המושחת שלו מול נתניהו", כלשונה ... "

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3230811

מה עוד אפשר לעשות עם נייר עיתון

http://www.israelidesign.co.il/UserFiles/Image/in_pic1_12211447814068.jpg