B.logi

מי יודע מדוע , למה ואיך

שורדים מיום א' בלילה ועד יום ה ' , היום !

חמישה ימים ולילות

בחום הזה בקומות 5 עד 12 (9 קומות + 3 קומות חנויות )

- ללא חשמל , זאת אומרת -

- ללא מזגנים או מאווררים

- ללא משאבת מים לקומות העליונות

- כשהמקפיא של המקרר מפשיר ואי אפשר להצטייד במזון

- כי וצריך לעלות ולרדת את כל הקומות 3 × יום כדי להצטייד במזון טרי ?

העיריה הועילה בטובה לצייד הדיירים בפנסים ובקבוקי מים

ובמעט הרשום מטה :

http://www.local.co.il/document/52,80,154313.aspx

בגלל פיצוץ צינור: תושבים מנותקים ממים ומחשמל מס' ימים

עיריית הרצליה מספקת סיוע לדיירי סוקולוב ממים וחשמל מיום ראשון. עובדי העירייה התגייסו לעזרה, חילקו גנרטורים, מזון ופנסים

כתב לוקאל

25/07/2018

בגלל פיצוץ צינור: תושבים מנותקים מחשמל ומים מס' ימים

חפ"ק העירייה ליד הבניין (צילום: דוברות עיריית הרצליה)

עובדי עיריית הרצליה התגייסו על מנת להגיש סיוע לדיירי בניין סוקולוב 53 שמנותקים ממים וחשמל מיום ראשון, בשל פיצוץ צינור מים. היום (רביעי) אירעה במקום הפסקת חשמל נוספת לאחר שצינור נוסף התמוטט במקום.

החל מאתמול (שלישי) פתחה העירייה חפ"ק באתר וגורמי הרווחה מלווים את הדיירים הנזקקים ומסייעים להם. בבניין 9 קומות והעובדים עברו בין כל הקומות על מנת לבדוק את שלום הדיירים ולסייע להם במידת הצורך.

העירייה סיפקה, בין השאר, גנרטורים להטענת פלאפונים ופנסים לשימוש בשעות הלילה, עזרה לקשישים בהורדת ציוד וכן בהסעתם לקרובי משפחה. היום פונו שתי קשישות, האחת לבית ההורים העירוני "שלום כספי" והשנייה לדיור מוגן שבעת הכוכבים שהסכימו לארחה.

חלק מהדיירים נזקקו לבדיקות רפואית והם הסתייעו ב"איחוד הצלה" בנושא זה.

מעיריית הרצליה נמסר: "יש לציין כי התקלה הינה פנימית ולבניין יש חברת תחזוקה האחראית על הנושא, אולם הנהלת העירייה לא יכלה לעמוד מנגד לנוכח המצוקה האנושית והתגייסה לסייע כל הכלים העומדים לרשותה".

מנכ"ל העירייה, יהודה בן עזרא, מסר כי הוא מודה לכל עובדי האגפים ולצוות המוקד, על ההתגייסות הרחבה.

   את תמצית דברי ציפי ובוז'י שמעתי במהדורות החדשות והתאכזבתי מרה. התאכזבתי כי היו לי ציפיות, סמכתי ידי על תבונתם של הדוברים בעצרת המרכזית בכיכר רבין, חשבתי שאשמע דברים על רבין האיש, על פועלו, שירים לזכרו, מילים מחבקות את כלל האבלים, ובמקום זאת קיבלתי מילים רעות, מתלהמות, כמו 'מלחמה' ועוד שאיני רוצה להיזכר ולצטט כאן 

 לבי נפל

   אז הם לא אמרו יותר 'שלום' הם נוכחו שהמילה איננה רלוונטית עדיין, אז למה הם הכריזים הכרזות מלחמה ? האם לא יימצאו אצל דוברי העצרת המנהיגים שיכירו את דרך האיחוי של הקרעים בעם ? האם אינם רוצים או אולי אינם נבונים דיים לשם כך ? נכון, יש קיצוניים תאבי דם ושסע בין הלאומנים, אך האם הכרזת מלחמה על כל מחנה הימין, גם על הרוב הסובלני והשפוי היא הדרך הנכונה ? האם יש בה חכמה ?

   הרצח היווה מפץ גדול שממנו נחלקו שרירותית קבוצות לשתים עיקריות. הן מתרחקות זו מזו כהתרחקות בכוכבים בגלקסיה, קבוצה אחת שהיא ורק היא שואפת לשלום, מול הקבוצה תאוות הקרב שרוצה אך ורק במלחמה. ומי יצר את הדיכוטומיה הזו ? הקבוצה הטובה תאבת השלום, שאת פרשנותה לאותו שלום אפילו היא נוכחה שאינו מתאים למציאות הנוכחית, ובמקום לעשות חשבון נפש הם נראים נואשים לגמרי, מבקשים לעשות הון פוליטי פאתטי לעצמם, בהמשך הפילוג עושים שירות דוב לנאמניהם, כורתים את הענף שהם יושבים עליו, תוך כדי כך גם מקימים על עצמם את החלק השני שרק פירש את תהליך השלום בצורה אחרת, הם משמיצים ציבור גדול מידי ברצח המיותר, מקימים אותו על עצמם ועל נאמניהם ואין מוצא

   יש לי תחושה שיש עוד רבים כמוני, כאלה שטוב להם להישאר 'רוב דומם' ושאינם מקבלים את הייצוג המנהיגותי הנכון שיוביל את הפיוס, במקום זאת אנחנו נחבלים בעצרת שנאה, בהצהרות קיצוניות בצבעים של שחור או לבן, כאילו אין בישראל עם רב שיודע לנתח ולהבין את המציאות על כל גווניה המורכבים

   עם רב שיודע לכאוב את הרצח של האדם הנפלא יצחק רבין לא במותו ה רצינו, עם שאוהב אותו, אוהב את פועלו ובצורה זו היה רוצה לזכור את הארבעה בנובמבר הבאים

   בגלל תחושת ההלם שאני שרויה בה, ספק אם הייתי מסוגלת להעלות כאן הדברים הבאים אילמלא ראיתי את הפוסט של פוליטיקלי קוראת הבוקר בפייסבוק

   אתחיל מהסוף, אתמול התברר לי אצל מומחה פלסטיקה במרכז הרפואי של הכללית בעירי שאינני זקוקה לניתוח כריתת נחיר + החלמה, + שיחזור. בקיצור ניצלתי מעיוות הפנים שלי.

   מנהל מחלקת אישפוז יום של הכירורגיה הפלסטית באיזור מגורי החליט שאיזו בלוטונת קטנה אפילו בלתי מזיקה אסתטית על הנחיר זקוקה לכריתה ושלח אותי לניתוח. כשמחיתי כי פני יעוותו ענה לי לאקונית שייעשה לי שיחזור. הוא הזמין אותי לביקורת אחרי ניתוחון BCC שעשה מומחה של מחלקתו, אפילו שמקובל שהמנתח הוא המבקר.

   הייתה לי תחושה לא טובה, מצד אחד נלחצתי נורא, הוא הרי פרופסור, ומצד שני הפרופסור הפרטי האמון עלי אמר לי בזמנו : “ זה כלום "

כשהוזמנתי לניתוחון אחר, ביקשתי מהמומחה נקרא לו לצורך הפוסט ד"ר גנד, שייעשה לי בהזדמנות זו ביופסיה לבלוטונת כי יש לי תחושה שאולי זה כלום

   בפגישה הראשונה הזכורה לטוב עם ד"ר גנד הוא אמר: ”מה את חוששת, ה BCC הוא סגולה לחיים ארוכים, אמרתי לו, באמת, אימי בת 94 ושנים מטפלת בזה.

   זה מחשיפה מוגזמת לשמש עד גיל 40 הוא אמר, וכששאלתי אותו אם כדאי לעשות פילינג ובאותה הזדמנות יגוהצו פני, הוא אמר שפילינג לא יעזור כאן, ושאם אני רוצה פנים מגוהצות אצטרך לפתוח העור בקודקוד ולנפח... ףףףף ווווו …....

שמחה וטובת לב יצאתי משם בתחושה שאני יכולה לסמוך על הד"ר הזה בעינים עצומות, ולא לבזבז כספים על ניתוחונים פרטיים, וכך אכן היה לאורך שנתיים, עד עכשיו

   הוא הסיר את הכמעט כלום הזה, מסר לביופסיה, ובארבעה למאי הוזמנתי לקבל התוצאה, הוזמנתי לפרופסור במקום למנתח, והוא הראה לי 4 תוצאות, סימן אחת בעיגול ואמר :”הנה, את זקוקה לניתוח ושיחזור" אמרתי שאני מתעקשת שזה ייעשה על ידי ד"ר גנד והוא אמר: ”אני אוהב שפציינטים שלנו נאמנים למנתח"

   פניתי למזכירות אבל בעמל רב השגתי את המנתח הנ"ל שרציתי

   כשהיגיע יום הניתוח, קיבלתי רגליים קרות, הן אימי נפטרה לא מזמן, וייבדל לחיים ארוכים נכד צריך להיוולד ובת שנייה להינשא, נפשית לא יכולתי לגשת לניתוח, לא רציתי סבתא מעוותת לנכדי, ולא אמא מעוותת בחתונה. לא סיפרתי לילדי, והתעניתי לי ביני לבין עצמי. חודשים

   בדרך נס שיני החלו לפתע לזמר, התקשרתי למחלקה ואמרתי שאני זקוקה לדחיה בגלל טיפולי שיניים, התווכחו איתי מרות, אבל 'ויתרו' לי והניתוח נדחה לשבוע מהיום.

   נחתי לי על זרי הדפנה המפוקפקים, שאלתי את רופא השיניים  לדעתו, אמר שהוא לא מומחה אבל הוא לא רואה כלום

   עם רוח גבית זו פניתי לפרופ הפרטי האמון עלי לייעוץ נוסף, הוא אמר – אין לך כלום, פני לייעוץ נוסף במחלקה. ואני, למזלי פניתי דוקא למומחה ליד ביתי, גם קרוב, וגם מבית חולים אחר,

   ביום א בבוקר כולי חרדה התייצבתי אצלו, טרם סיפרתי לו על תעוקתי הנפשית והוא יעיל שכמותו, כבר הוציא תדפיס, של 4 הביופסיות שלמעלה ואמר אין לך כלום, הכל תקין, תתקשרי למחלקה לבטל הביקורת והניתוח

   שאלתי: “ איזה אינטרס יש למנהל מחלקה לעוות לי את הפנים " ? לא זכיתי לתשובה, גם לא ציפיתי, הוא שולח אותי לבית חולים אחר לבדיקות לראות אם אני מתאימה לחיסון נגד BCC שמונע 50% מההופעות שלהם

   אני חושבת שלא אלך יותר לביה"ח שאמנם טופלתי בו כשנתיים בצורה מ ו ש ל מ ת ע"י ד"ר גדן, עם כל הכאב הכרוך בדבר, אצטרך למצוא לי רופא אחר, שאוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות, ובמקרה הגרוע – אלך לפרטי. עדיף שייכאב בכיס ולא בלב

   אינני יכולה להפסיק לתהות מה גרם לפרופסור שאקרא לו מעכשיו פרנקנשטיין, לשקר לי ככה. לזמן אותי לניתוח שיעוות את פני ללא ביופסיה תומכת דיאגנוזה, ולסמן בעיגול ביופסיה תקינה כלא תקינה.

   עודני תוהה האין פלסטיקאי בוחר את מקצועו מתוך אידיאולוגיה לשפר חזות של בני אדם ? והשקר הזה, אני כבר חוששת לחזור לשם שמא יינוקם בי, ויעוותו לי תוצאות של ביופסיות עתידיות. לא סומכת עליו יותר

ברררררר

זהירות פרנקנשטיין

רופא השיניים שלי 

   פוליטיקלי קוראת  18 October at 19:00 

   מבלי לפגוע בזכויות השמורות לקירשנבאום ובזוגיות המופלאה, את ירון לונדון יבל"א אני מקווה להמשיך לראות ולשמוע יום יום ובאותה השעה, הזוגיות המופלאה הזו הראתה איך אפשר לשמור על האישיות הייחודית של כל אחד ועדיין ליצור סינרגיה מתחדשת מידי יום. הם היו בשבילי נוחם מהמציאות ההזויה, תמיד הוסיפו פן אינטליגנטי, חידשו, המבט שלהם תמיד תפס את המרחק הנכון, הם איזנו עבורי את הבומבסטיות החדשותית תאבת הסנסציות ואת תאוות הריגושים הבלתי נדלית שלה.

   אני שבעתי מזה ובמקום להיסחף בזרם העכור של הריגוש המזויף, המתיש, העדפתי תמיד לשמוע אותם. את מעוז השפיות של התקשורת. אותם, ואת 'תיק תיקשורת'.

ירון לונדון, שהגיש במשך 13 שנה את התוכנית "לונדון את קירשנבאום", הגיב אמש (שישי) על מותו הפתאומי של עמיתו, העיתונאי מוטי קירשנבאום.

"אני לבד במובן הרחב של המלה", אמר לונדון לחדשות 10 בשיחת טלפון מיפן. "הוא היה אח חכם, מצחיק. ידענו לנהל את היחסים שבינינו כמו רוקמות תחרה, בזהירות-בזהירות, לא לדקור את האצבע, כי שנינו אנשים בעלי גאווה. והצלחנו בזה באופן מיוחד. הייתי אומר אפילו מפליא. זה לא יקרה עוד פעם"

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2738776?utm_content=%2Fnews%2FEducation%2F1.2738776&utm_medium=EMAIL&utm_campaign=1343224&utm_source=SMARTFOCUS&utm_term=20150926-02%3A09

   ירון לונדון האחד היחיד המיוחד, שמקריב את דמותו ללא כחל ושרק ושממנו למדנו אמת מהי, אינטליגנציה ותאוות ידע ושמחת חיים – אתה לא לבד, אחרי תום ימי האבל, אני רוצה להמשיך לראותך כל ערב בשש, ואני בטוחה שיש עוד רבים מספור כמוני. לסיכום כל תוכנית אפשר לשדר בדיחה מהמאגר הבלתי נדלה של קירשנבאום מתוכניות קודמות.

   אילו נשאר ישראבלוג כשהיה – דיינו, אבל להעלים אותו מהרשת לטעמי, זו כבר התעללות. בחודש האחרון הייתי שמחה ועסוקה כאחת, לא היה לי זמן לכתוב כאן, לקרוא, אפילו להודות לקח לי זמן, אבל מספר הכניסות נשאר כשני שליש ממספר הכניסות הממוצע שלי,

וכל כך למה? כי רק אתמול נכנסו משוטטים שחיפשו לקרוא על המחזה 'פימה' למשל, נכנסו קוראים למתעניינים ב'זמן בין התפרים' שמקבל אצלי את מספר הכניסות הגבוה ביותר מתוך הרשת, נכנסו קוראים המתעניינים ב'שלי' ב'ממשלת החלומות' בתעלומה לגבי ג'ני מיי, ועוד ועוד ספרים (על כוכב בקופים שלי שקיבל פרופיל בפייסבוק, :אוגניה מועדון קריאה ) ונושאים, כפי שקורה מידי חודש.

    הרבה כניסות יש גם לפוסטים על אימי, ודוניה מצילתה, על פישקו ז"ל שנפטר שבוע אחרי אימי עד שלא יכולתי להכיל וטרם עידכנתי כאן, מחשבות על הזמן, ועל האמנות. הבלוג כבר עובד בשביל עצמו, שורשיו העמוקים מוצאים לו את מזונו, והאוויר ואור השמש את הכלורופיל שלו לכן, אפילו יחדול ישראבלוג מלהוות אתר מתעדכן תדיר, יהיה זה פשע לטעמי להסירו לחלוטין מהרשת, וליהנות מפוסטים מצויינים כמו אלו של קורדליה החדש, כמו מניפה – שלי, עדה שדות ! שכותב יצירות מופת, ובכלל כל המנויים שלי.

   על חידלון ? - אילו החיים אומרים לנו בלוויות, אבל למחות כליל מהזיכרון – לא נשמע כדבר הזה 

 

   magritte the key to the fields 1936

---

 

 

"כוכב הקופים" Pierre Boulle - בלוגילוגי

מסעות לעולמות רחוקים ובידיוניים פותחים בפנינו את האפשרות למתוח ביקורת על החברה האנושית, והיות ואין לנו אלא את השפה שלנו ואת אוצר הדימויים...

israblog.co.il

---

20 January 2013 · 

 

 ·  

איש ואישה ואיש - בלוגילוגי

בביקורי האחרון ספריה הספר קרץ אלי, לקחתי אותו לידי, הוא היה...

israblog.co.il

 

---

:אוגניה מועדון קריאה

https://www.google.co.il/webhp?hl=iw#hl=iw&q=%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F